סופר ארוטיקה לשרותך - סיפור קצר

היא מתגעגעת להיות אישה נחשקת. לימים שלפני העור המקומט. לימים בהם הגוף שלה היה מתוח וגמיש.

 

שניים חלב, אשל אחד ושמנת חמוצה. גליה הניחה את המוצרים על המסוע, אחד אחרי השני באיטיות רבה. ככה יותר קל לארוז, קודם כל מוצרי החלב. היא הייתה עייפה, פיזית ונפשית. הופעתה מרושלת, הטרנינג שלה מפוהק משעמום ושערה אסוף בשאריות של גומייה. היא גם ככה קטנה כזאת, מטר חמישים וקצת. נראה היה שהקניות בסופר הם על תקן עונש בשבילה. הקופאית נקראה אל המשרד ונטשה את העמדה וגליה שקעה במחשבות. פתאום זה היה שם. תחושה של נוכחות. חום. מישהו עמד מאחוריה בתור. היא ניסתה להתעלם והמחשבות שבו להציק לה. היא חשבה על עמוס' ששוכב כבר שנתיים עם המזכירה שלו. היא לא סיפרה לאיש שהיא יודעת. מתביישת להודות שהמידע הזה משאיר אותה אדישה. היא גם לא עשתה שום דבר בעניין. אבל היא מתגעגעת. היא מתגעגעת להיות אישה נחשקת. לימים שלפני העור המקומט. לימים בהם הגוף שלה היה מתוח וגמיש. עם כל הפילאטיס שמילאטיס שלה, היא נשארה חטובה אבל רופסת ומקומטת. "מה הפלא שעמוס בוחר לגעת בגוף אחר?" חשבה לעצמה.

הוא זז קצת והוא עומד ממש קרוב מאחוריה. בסופר אין בכלל מעלות והיא מרגישה את החום שהוא פולט. "הוא כמו רדיאטור" חשבה. היא יכולה לשמוע את הנשימות שלו ולהרגיש את הבל פיו מעל ראשה. משהו בנוכחות שלו גרם לה למתח. הייתה לה תחושה שהוא עוד רגע נצמד אליה והיא נשארה במקומה. היא שאלה את עצמה אם היא אמורה להתרחק. התשובה הייתה שכן, אבל היא לא רצתה.
"נורא נעים ככה" היא חשבה. "כבר שכחתי איך זה מרגיש שגוף של גבר נמצא כל כך צמוד מאחורי". גל חום הציף אותה, חום נעים כזה, לא כמו החום של הגיל. היא נשמה לאט, בודקת אם אפשר גם להריח אותו. הוא עמד ממש מאחוריה והפסיק לזוז. גליה התמכרה לרגע, לתחושה הזאת שיש מישהו גדול שאפשר להישען עליו. פתאום היא הבינה כמה חסר לה מגע. אפילו סתם חיבוק של גבר אוהב, שמחבק מאחור כבדרך אגב. שמניח יד של בעלות על הכתף. היא רצתה להרגיש שייכת. להיות של מישהו. של מישהו שרוצה אותה, שחושק בה. היא דמיינה את האיש הזה מניח יד. "לדמיין מותר", סלחה לעצמה.

הקופאית חזרה והמוצרים שלה החלו בנסיעה לעבר התשלום. האיש שלה התחיל להניח את הדברים שלו, שישיית גולדסטאר. היד שלו, היא הצליחה לקלוט את כף היד שלו שהניחה את הבירה. יד שחומה ורזה עם אצבעות ארוכות וציפורניים נקיות ומסודרות. "כזאת יד אני רוצה" חשבה לעצמה. "של איש שיחבק אותי מאחור וישחיל את היד כמו זאת שלו מתחת לחולצה שלי. שיניח אותה על הבטן שלי למרות שהיא כבר לא שטוחה ומתוחה". היא הביטה בערגה בכף היד שלו, לא מעיזה להסתובב כדי לראות למי היא מחוברת. "היא דמיינה אותו מניח יד על המותן שלה, מתכופף ללחוש משהו והיד השנייה שלו מצטרפת. היא נצמדת אליו, נשענת. הוא ממשיך ללטף את גופה ונשימותיו הופכות לכבדות יותר ומהירות, הוא כל כך רוצה אותה, היא מרגישה את איברו מתקשח ומתחכך בה. המגע שלו הופך לתובעני ורעבתני. כן, ככה היא רוצה שהוא ירצה אותה, בלי שליטה ובלי מעצורים. היא רוצה להתמכר ולצלול כאילו כל העולם מת".

היא לא שמה לב שעיניה עצומות והיא אוחזת בצנצנת ממרח תמרים צמוד אל בית החזה שלה. "גברת, יש עוד משהו שאת צריכה?" צפצפה לה הקופאית-שעון-מעורר באוזן. "כן, לא, כן, רק עוד את זה"' אמרה ונפרדה מהממרח. הרגע נגוז. היא אספה את שקיות הפלסטיק ולפני שהסתובבה לצאת הביטה במאהב לרגע שלה. איש גבוה וחסון, נאה במידה סבירה, כנראה צעיר ממנה בעשור לפחות. הוא הביט בה וחייך בנימוס צונן. היא החזירה לו חיוך והלבישה אותו חזרה במבטה.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל