פצוע בשדה האהבה

בעקבות הכתבה "שנים של אהבה, וסיומה", אדם נחמד, שביקש שלא אפרסם את שמו, שלח אליי קטע מרגש שכתב לאישה שאהב. ברצוני לשתף אתכם במכתב המרגש שכתב.

לקריאת הכתבה "שנים של אהבה, וסיומה" - לחצו כאן

 

לאישה שהשאירה אותי פצוע בשדה האהבה


הכרנו באמצעות האינטרנט. שנינו מתקרבים לשבעים.
אני גרוש עם שתי מערכות יחסים קצרות, את עם מערכת נישואים אחת וזוגיות ארוכה. לימים התברר שהיו לך רבות.
נשואייך הסתיימו בכך שאישך היכה אותך. זה שאחריו בגד בך. שנינו חיפשנו זוגיות.
את אשת עיר, עורכת דין. אני בן מושבה, פנסיונר.
נפגשנו לקפה באמצע הדרך. אני התאהבתי בך קשות. את ראית בי פודל לרצונותייך.
אסור היה לחבקך או לנשקך בעירך.
הייתי מאוהב, החלטתי לזרום, למרות ששאלתי את עצמי מה אני עושה עימך.
מצד אחד היינו ניגודים, מצד שני השלמנו איש את רעהו. את עשירה, אני ממוצע.
היופי אצלך במקום ראשון, אצלי אחרון. את מתלבשת בקפידה, אני זרוק.
את חיה במאתיים מטר רבוע, אני בשישים. את במכונית חדישה ומפוארת, אני במכונית קטנה וישנה.

 
יש לך בן במושבתי, והפגישה השניה התקיימה בביתי.
תוך עשר דקות השכבת אותי במיטה, ואני המום, זרמתי.
החלה זוגיות. את אישה חרוצה, וורקהולית, מתייצבת בשבע לעבודה עד אחת. הכסף נכנס בקלות, אך גם נזל בקלות.
השקעת ביופי אלפי שקלים, נסעת לרמת השרון לקנות ביגוד יקר, מבקרת לעיתים במספרה, פדיקור, מניקור ומה לא.
הלכת לגורו הרזיה, ואכן רזית. למרות כל זאת, הינך מכוערת. נמוכה, שמנה, קמטים מלאי שפכטל וצבע, חוסר טעם בלבוש.
אבל, כלפולניה אמיתית, אסור היה להעיר או לחלוק על דברייך. החלטותיך היו סופיות כמו פסק דין חלוט. (זה הרי מקצועך). בלעתי צפרדעים, אבל אהבתי והמשכתי.
היחסים עם ילדייך היו מתוכנתים. יום בשבוע פגישה עם נכדי האחד, יום בשבוע פגישה עם נכדי האחר.
עם ביתך נפגשת מעט, היא רווקה, ונראה היה שזנחת אותה בגלל שלא הביאה לך נכדים (פולניה, אמרתי?)
 

כעקרת בית הינך כשלון חרוץ. לא יודעת לבשל, לא מגהצת כלל, אפילו מרכך לא שמה במכונת הכביסה.
פה השלמתי אותך.
עזרתי בבישול המועט שעשית, תליתי וקיפלתי כביסה, סיבלתי קניות מהסופר.
תיקנתי חשמל, תיקנתי ברזים, ואפילו רעפים שבורים החלפתי, (את הרעפים לא טרחת לשלם לי).
השקעת כל בוקר, משעה חמש, שעתיים ביופי. גיהוץ קמטים, מריטות, שפכטל, צבע, איפור, בישום וכדומה.
התוצאה הייתה מזעזעת, אבל אסור היה לומר זאת.
שנאת את תמונותייך, כי בתוכך ידעת על כיעורך. מאותה סיבה סירבת לשוחח בסקייפ, אבל אני התעלמתי והשלמתי.
לזכותך יאמר שטיפלת באימך הזקנה בקפידה, היית עולה אליה אחה"צ, וישנה את שנת הצהריים ליד הטלוויזיה שלה.
 

אהבנו סקס, ובעניין זה הייתה תאימות טובה.
גניחותייך נשמעו בכל העיר, אף שלימים נודע לי שהיו רבים לפני שעשו זאת.
כשהייתי מחבקך או מנשקך, היית נרתעת בתנועה אינסטינקטיבית,
והיום אני יודע שהיית אישה מוכית, ועל כך אני מצר וליבי כואב.
היות והיית "כלואה" לדברייך, מבלויים, השתמשת בי כבן לוויה לקרוע את העיר.
מסעדות, תיאטרון, סרטים, שירה בציבור, חברים וטיולים היו מנת חלקנו.
הם היו במנות מאוד גדושות, עד כדי סבל אמיתי, אולם האהבה גרמה לי לזרום הלאה.
גינתך היית מוזנחת. עקרתי עשביה שוטה, שתלתי פרחים, הבאתי עציצים, גזמתי, זיבלתי בחרתי עימך עציצים ועוד.
אולם, הנפש העירונית שלך לא זכרה שצריך גם להשקות, ולמרות שאמרתי, לא השקית, והצמחים לא סלחו. אני כן.
 

למרות עיסוקך בחוק, היית עבריינית תנועה.
לא תמיד חגרת חגורה, נסעת מהר, לא חזרת לימין, ואף היית חוצה צמתים באדום.
ניסיתי בזהירות להיטיב דרכייך, ללא הצלחה. (פולניה). אני מקווה עבורך שלא תתרחש לך טרגדיה בנושא, שהרי הכתובת על הקיר.

בקיץ הצעתי שנסע יחדיו לחו"ל. ואז היה בנינו "תקל". הלכנו עם נכדייך, והם התרחקו מעט.
את פרצת בצעקות, ואני נכשלתי בלשוני ואמרתי לך להפסיק לנבוח.
את "חתכת" את הזוגיות בו במקום. ומאז אנו בנפרד. את נסעת לחול עם זה שבגד בך, וסיבותייך עימך.
חזרת מיד לאתרי השידוכים האינטרנטיים, ואת רואה בי אפיזודה חולפת ותו לא.
למרות זאת שלחת לי מייל ברגע של חולשה, בו כתבת "לא ראיתי ולא אפגש עם אדם טוב לב כמוך".
 

מה אומר, שברת ליבי, ולמרות זאת אהבתי לא פגה. אינך עונה לי למיילים, סוגרת את הסקייפ ומתעלמת.
כנראה את מענישה אותי על חטאי הגברים הקודמים בחייך.
אני מאחל לך בריאות, הרבה כסף שאת אוהבת, ותיזכרי:
אני מחכה לשוב להיות הפודל שלך, להשלים את חסרונותייך, ולהיות לך לעזר לעת צרה.
אל תזרקי את הטלפון, אל תתביישי, יגיע יום שתזדקקי לי. סלחתי לך, אני אגיע. המרחק נשאר חצי שעת נסיעה.

 
האיש עם הלב הטוב והשבור.
 
 
 
איש יקר ונפלא,
קראתי את המכתב שכתבת וריגשת אותי בכל מילה ומילה שנכתבה מהלב.
חשתי את הכאב שלך ובדמיוני עלתה תמונה שלך אוהב ומעריך את האישה הזו.
מאחלת לך ולכל אדם שימצא את אהבתו, שנמצא אהבה שתמלא את חיינו ואת ליבנו.
 
תמונה ראשית: Adiel lo

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל