מסע בין העולמות

כשהילה ברוך חוותה את העולם הבא, על כל נפלאותיו והעוצמות האדירות שלו, היא סרבה לחזור לחיים הגשמיים שלה. רק כשנאמר לה, שהיא לא תוכל להישאר בועלם הבא, המושלם, ותאלץ לעבור גלגול חדש, הסכימה לחזור לעצמה, וזכתה גם לחזור לבריאות, שהייתה לה לפני שהגיעה במצב אנוש לבית החולים.

השיבה מן המתים של עורכת הדין הילה ברוך, שהעלתה בסרטון ביוטיוב, הוא אירוע המוות הקליני המדהים והמשכנע ביותר שראיתי עד עכשיו.
מי שמעוניין לצפות בסרטון, כדאי שייקח בחשבון יותר משעה וחצי של צפויה, מרתקת מאוד!

אניטה מורג'אני, כתבה את הספר "מתה להיות אני" והתכוונה שהמטרה של הנשמה בעולם הזה, זה לגלות את עצמה הנפלא.
ואילו הילה כותבת על זה שהרגישה פתאום, כשהייתה קרובה לאלוהים, כמו תולעת, כנאמר בפסוקי אבות: שתולעת אנוכי.
הכוונה שלה, בניגוד לאניטה, זה שהזהות שהאדם נוטל על עצמו בעולם החומרי, היא חסרת משמעות, היא מגוחכת. למרות שהאדם חושב שזהות זאת, שהוא מתהדר בה, בגלל עושר, השכלה ועוד, היא מפארת אותו. למעשה הוא אפס בתור האישיות שהוא מזדהה איתה ושמובדלת מהשאר בגלל התכונות הפיזיות שלה.
אין כמו המשפט "אנוכי ה' אלוהיך, אדוני אחד", כדי להסביר את זה. אנחנו מלאים בתאוות, רצונות, שמחות, עצב, מעריצים יופי וכוח. אבל כל אלו הם הבל הבלים. הקדמונים האמינו באלים רבים, האמינו שלכל רצון שלנו יש אל אחר. אבל האמת שאין דבר מהותי, מלבד האמונה, מלבד האמת הפנימית שלנו. כל השאר הן אשליות, שעתידות להתנפץ, בניגוד לאמונה ולאמת של הנשמה, שהיא נצחית.
הילה ברוך, עורכת דין ישראלית צעירה, חזרה מעולמות עליונים, בניגוד לרצונה, אחרי שחוותה מוות קליני. שם גרמו לה להבין, שהדבר הכרחי כדי לגמור ללמוד את הלקח מחייה הנוכחיים.
הילה, עורכת דין ישראלית צעירה, בתחילת קריירה מפוארת, חוותה מוות קליני, בעקבות רשלנות רפואית (שהיא מתייחסת אליה בהבנה ואפילו באהבה, בגלל התובנות שקיבלה מהחוויה שלה).
סיפור מסעה בעולם הבא, הוא סיפור מופלא ומחכים מאין כמוהו. לפי דעתי, זאת ממש גאווה ישראלית. היא חזרה מהחוויה שלה, מפוצצת ברגשות חזקים, שמעולם לא חוותה בעולם הזה. השתוקקה לספר על כל הנסים והנפלאות, על האהבה השמיימית שחוותה, לכל הסובבים אותה. על קרובי משפחה שכבר נפטרו, אותם פגשה. אבל באופן מפתיע מאוד (בעיניה) כולם ביטלו אותה וסרבו להקשיב לה ממש, אפילו הוריה שלה...
זהו מסע של נפש אמיצה, בעולמות העליונים, שמשתוקקת לקבל כל שביב אינפורמציה, להבין הכול ולחוות בלי פחד. נדרשים כמעט שעתיים, לראות את הסרטון הארוך שהעלתה, אבל לא יכולתי להפסיק לצפות בה, למרות שלא התכוונתי להקדיש לכך, אלא כמה דקות. היא סוחפת אותך עוד ועוד, עמוק עמוק, לעולמות עליונים של חסד, אהבה, נסים ונפלאות בלתי נתפסים. זוכרת כל פרט ואפילו משוכנעת שהיא צריכה לספר על חוויותיה לכולם, כחלק מהשיעור שלה.
כמי שמתעניין בנושא הרבה זמן, היה לי קל לקבל את כל אשר אמרה. ואפילו להתפעל מהעומק הרוחני הבלתי נתפש, שהצליחה לדלות מהחוויה שלה. נהניתי לשמוע את כל האמיתות שאני מכיר, בצורה מסודרת ומשכנעת כל כך.
היא קיבלה הדרכה מחבר שופטים עליונים, על שלושה הדברים שעליה ללמוד ולשנן, כשתחזור לעולם הזה:
1. להעמיק ולמצוא תשובה למהות החיים, לאמת עצמה. כי האמת משחררת את הנשמה והיא התשובה לכל הפחדים והייסורים.
2. שתשתמש בכישורים שהבורא נתן לה לקדושה. אלו כישורים שקיבלנו מהבורא ואנו השתמשנו בהם למטרות אגואיסטיות. צריך להשתמש בכלים אלו לטובת הכלל.
3. שתספר את כל חוויותיה.

בעניין סעיף 2 של הקדושה, יש לי עוד כמה הערות אישיות:
רק כשנבין שאנו חלק מהשלם ולא נפרדים, נצליח למצוא את האמת ואת הקדושה. בברכות של היהדות יש את הדברים הללו: בברכה הידועה: ברכו את אלוהים המבורך, שבעצם אנו אמורים להכיר בקדושתו של האלוהים. ככתוב: קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות – מלא כל הארץ כבודו. אלו הדברים שמלאכי אלוהים, ששוכנים במשכנו, אומרים.
אני עצמי, בחווייה של עולמות עליונים, שחוויתי בזמן שינה, התוודעתי למקום הקדוש הזה של אלוהים, שבו הייתה אנרגיה עצומה, פשוט משהו שלא נתפס בעולמנו. שם כל הנשמות שהיו אסופות, נסחפו בהתרגשות עצומה של החוויות שחוו, עם הנסים שכל הזמן הבורא ברא והדגים לפניהם.
עוד חלום קדושה, שהיה לי על גבול הרוחניות, קרה כשהיו ברשותי כמה ספרי קודש יהודיים, שחשבתי למכור אותם. אבל באותו לילה אני חולם שאני נמצא בבית קברות ומה שקבור שם, אלו ספרי קודש והם בעצם עשויים מזהב טהור. החלום היה מאוד חזק והעניין של הזהב, ממש הקרין קדושה.
בעקבות החלום, החלטתי להשאיר את הספרים אצלי, למרות שהדת רחוקה ממני.

אחרי זה מספרת הילה בדמעות, כיצד חבר צדיק בשופטים, הפך את הדין לרחמים. עם אהבה אינסופית, שהוא נותן אמון מלא בה.
לשמוע את הסיפור המוכר, של כל מי שחווה מוות קליני, של ראיית כל החיים כמו בסרט, של ההבנה שכל החיים הם לא ממשיים, יותר מאשר שסרט קולנוע הוא ממשי. לשמוע איך זה לחוות את הנצח, את העובדה שהזמן הוא רק משהו גשמי, שאנו חווים פה. כיצד חוותה את היציאה מגופה הפיזי, בסדרה של רגשות עזים של רעד וזעזוע. כיצד יכלה להגיע לכל מקום שחפצה בעולם, רק בזכות מחשבה על כך. אפילו הייתה עדה לרופא שגרם לה לדימום הפנימי בניתוח שעשה, שקיבל טלפונים מהבית חולים בו טופלה בחירום והתעלם מהם. כשהייתה כבר במצב אנוש במיטת בית החולים, ראתה את הסבתא שלה ושתי דודות, יושבות על קצה המיטה ומחכות ללוות אותה לעולמות העליונים.
חשוב שנבין את דבריה על העולם הזה, שהוא כולו אשליה ונחות כל כך, לעומת העולמות העליונים. אנו נמשיך לחיות בעולם הזה, וגם אם נבין את החוויות העליונות, של העולמות האחרים, לא נוכל לחמוק מלחוות את הניגוד הזה, בינם לבין עולמנו, שבו אנו נחיה ולא נוכל לחמוק ממנו, גם אם נקרא על כל הנסים והנפלאות.
המהפך שחוותה, מהתנגדות עזה למוות הקרב, עד להגעה לעולמות העליונים, וסירוב מוחלט לחזור לעולם הזה. כמו כן עברה מהפך, כל הזמן שנחשבה למתה, ראתה את הרופאים והצוות הרפואי מתרוצצים הלוך וחזור, במין כאוס נורא. אבל מאוחר יותר, כול המחזה נראה לה הגיוני והכול נראה בעל משמעות ומשהו שקורה בדיוק כפי שאמור לקרות.
הילה ברוך נותנת עדות חיה, מהימנה ומשכנעת ומדהימה כאחת. כל זאת, כשהיא פורסת את החוויות שלה בצורה מסודרת, תוך הבנה של המהות שלהם.
נותר לי רק לקוות, לראות את הסרטונים הבאים שלה, שבהם תסביר עוד את החוויות המופלאות והייחודיות כל כך, שעברה.
במכתב/צוואה שאלברט איינשטיין השאיר לבתו, כדי שתפרסם אותו אחרי מותו, הוא מדבר על אהבה. מבחינתו, כמדען הגרעין הבכיר, האהבה היא היא הכוח החזק ביותר שקיים ביקום והוא השולט בכל הבריאה. האהבה מסוגלת להרוס את האגו שלנו, שהוא מקור כל הצרות בעולם הזה. אינשטיין כל כך מתלהב ומאמין באהבה, שהוא מעמיד אותה בתוך הנוסחה המפורסמת שלו: E שווה ל-MC בריבוע.
בספרה "אבולוציה סמויה", כותבת לילי בנטב על הדרך הזאת, לעולם הבא, כשחיה במעלה הנהר, נגד הזרם. רק נשמה שסיגלה לעצמה אהבה טהורה, מנותקת לגמרי מהאגו והרצון של הפרט, מסוגלת באמת להגיע למעלות הגבוהות הללו. עד אז, על הנפש לחזור שוב ושוב, לגוף, כדי ללמוד את הדרך לכך.

הילה אומרת שהרגישה כמו תולעת. כלומר שכל האגו שלה, שהתהווה לאורך חיי קריירה מוצלחת ומאמץ ניכר, חסרי חשיבות לגמרי. יש פה מן סתירה, שכן אניטה מורג'אני, שחוותה גם מוות קליני וכתבה את הספר "מתה להיות אני", טוענת דווקא ההפך, שהתובנה שלה, זה לרצות להיות היא עצמה. אכן נפלאות דרכי הבריאה. מצד אחד, כולנו אחד, מאוחדים עם הבורא, שברא אותנו כדי שנוכל לחוות את נפלאותיו. מצד שני, כל הרגשת הייחודיות הזאת שלנו, החשיבות העצמית, היא מזויפת ולא אמיתית. זה הפרדוקס של החיים הגשמיים שלנו, שהאגו, שהוא הרצון שלנו, גורם לנו להיות אומללים, להרוג את עצמנו בעבודה, לעשות דברים חזויים. אבל האהבה מאחדת את כולנו, והתבונה גורמת לנו להבין את כל זה. ובאמת אניטה, הצליחה לאחד בין האהבה לרצון, למען טובתה העליונה של הנשמה וכך חוותה רגשות טהורים עליונים, שהם מעל לסבל ולאומללות של החיים הגשמיים.
ברגע שנשתחרר מהאגו, שבנינו כל חיינו, יחד עם חוויות אינספור, נוכל להיות אנו עצמנו. שכן כל אלו מקשים על הנשמה להיות היא עצמה. ברגע שנמחק את כל ההיסטוריה שלנו, נימצא שוב פעם בריקנות של בראשית, של הבריאה עצמה, שבה הכול אפשרי והכול נפלא ומושלם.

בספר "גלגול נשמות", מאת רוי סטימן, מסופר על אלפי סיאנסים שערכו בבריטניה ויצרו קשר עם נשמות שעברו מן העולם. היו אלו נשמות שעברו לעולם הבא, שם הרגישו רגשות דומים, לחייהם בעולם הזה. בניגוד לחוויה של מוות קליני אותה מספרת הילה, הן חיו במין עולם מקביל לעולם הזה. ואכן הנשמה עוברת שלבים שונים, אחרי המוות. נשמות רבות צריכות לעבור את שלב הביניים הזה, של העולם המקביל, עד שהן מתפטרות מהאנרגיות הגשמיות שצברו בעולם הזה. רק כאשר אנרגיות אלו מתמוססות, הן יכולות לעבור לשלב הבא, הרוחני, הגבוה יותר, בו יש רוחניות טהורה. נשמות רבות המתאוות לחזור לכדור הארץ, עושות זאת, כדי להשלים תהליך של למידה והתפתחות רוחניים. זאת קארמה שהן צוברות בגלגולים רבים. בסופו של דבר, הכול מתאזן ברוחניות העליונה, הטהורה, חובקת כול, שבה שוררות האנרגיות הגבוהות, הטהורות והעצומות ביותר.
עולמנו אינו העולם היחיד הקיים. ישנן עולמות רבים אחרים, יקומים וגלקסיות רחוקות, בהן חיים חוצנים. יש שם אנרגיות שונות לחלוטין מאשר אצלנו. האנרגיות שלהן גבוהות בהרבה ולנו היה נראה שהחיים שלהם מלאים בנסים. ואכן הם מפותחים בהרבה מאתנו. העולם שלנו הוא עולם עם אנרגיה דחוסה ומשמש לעולמות אחרים, כדוגמה, כמעבדה לאפשרויות הרבות והמגוונות של הקיום.
לא פעם אנחנו נופלים לטריפ של אגו כזה, שבו מרגישים עצמנו גדולים מהחיים ומלאי כוח. זה עלול, לא פעם, להוביל אותנו לביקורת נוקבת על אחרים, כדי להראות שאנו הרבה יותר טובים.
ההתרכזות הזאת באגו שלנו וניסיון לתת לעצמנו עדיפות על אחרים, נגמרים בדרך כלל במפח נפש. שכן לרוב, האחרים מרגישים שאנו משוויצים ולא משתפים אתנו פעולה. הם לא מוכנים "להודות" שאנו כל כך טובים ומוצלחים כמו שאנו חושבים.
כן ביקורת תמיד מכאיבה וכואבת, בייחוד ביקורת בנקודות שאנו מאמינים שאין כמונו...
מצד שני, כשנתרכז בהאדרת השם של הבריאה, בתפארת היצירה האלוהית ונאמץ אותה לעצמנו, בהרגשה שאנו חלק ממנה, אנו צפויים לתגמולים רבים. לא רק מצד אנשים אחרים, אלא מצד הבריאה כולה. פתאום יקרו לנו דברים מופלאים, נזכה בהצלחות שלא פיללנו להם...
עוד אמת שמתגלה בסיפור שלה, היא שאנשים שחוו מוות קליני וחזרו, הצליחו להירפא מכל המחלות שלהם. כל זאת בגלל שהתחברו לאמת העליונה, שהיא היא מקור כל המחלות.
כל המחלות שלנו, אינם ממשיים, אלא אשליה, כמו החיים עצמם. בטח אינכם מאמינים ואולי אפילו אינכם מאמינים שהחיים הם אשליה, ושהאמת נמצאת בכלל בעולם אחר, שאחרי המוות.
יש לחקור את הרגשות השליליים החבויים בנו, שאנו מתעלמים מהם ואשר הופכות אותנו למזויפים. יש להוציאם מהתת מודע כדי להתמיר כל רגש שלילי לחיובי. אדם לא יכול להפוך לרוחני באמת, בלי להתמודד עם הרגשות השליליים שלו. דרך הטיהור העצמי היא אמנם חיונית למי שרוצה להיפתח לכוחות הרוחניים האדירים שבפנים, אבל מי שעדיין מובל על ידי דחפים פנימיים שליליים שהוא לא טורח לחשוף אותם, חשוף גם למחלות שונות.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל