מקור הידע

עמק רפאים של שנות השמונים נראה בעיני נוף מקראי. הסתכלות בהר גילה, רגע לפני רתיחת הקפה, הובילה לחקר היישוב החקלאי של עמק רפאים. כתוצאה מכך התנסיתי בניסיון להבין את ההבדל בין ידע לאינפורמציה.

בדרך כלל, אנו סבורים שידע רוכשים בבתי ספר או באוניברסיטאות. האם מוסדות אלה מעבירים ידע? או מידע?
במצבים בהם לא היה לי כל מידע ובכל זאת הרגשה פנימית הורתה כיצד להתנהג. כאשר אני מספר שקיים ידע בתוכי, לרוב אני נתקל בחוסר אמון.
 

ידע, רגש, מידע

לפני מספר ימים השתתפתי במבחן שהובא באתר בא-במייל. על המסך הופיעו 22 אנשים ועל המשתתפים היה להבדיל בין חיוך אמיתי לחיוך מזויף (למעבר למבחן לחצו כאן).
באיזה תחום משתלב מבחן כזה? כאשר אני אומר שאני יודע שאיש מסוים משקר, ידע זה אינו תוצאה של לימוד, אז כיצד מגדירים אותו?
תגליותיי בעמק רפאים שייכות לשני תחומים, האחד בתחום העובדתי: תולדות היישוב באזור זה. השני בתחום ידע הקיים בתוכי.
לפני שהיו לי עובדות "ידעתי" ששרידי היישוב בעמק רפאים הם של יישובים שראשיתם בימים קדומים.
הסיפור שהיה כך היה:
 

תגליות עמק רפאים

בחודש ינואר של שנת 1981 היינו קבוצה קטנה של ארכיאולוגים ומתנדבים שסקרו קטע מעמק רפאים.
באזור תוכננה בנייתם של שכונת מנחת, קניון ירושלים, הגן הטכנולוגי ותחנת הרכבת. מטרות הסקר שלנו היו לגלות אם קיימים אתרים עתיקים שחשוב לשמרם.
באחד מימי הסקר, למרות החורף, השמש זרחה ורוח ירושלמית משיבת נפש הנעימה את הליכתנו. עייפים, ישבנו תחת עץ לשתיית קפה. רגע לפני רתיחתו הסתכלתי אל הר גילו ממולי. ממקום מושבי ראיתי את שיפולי ההר המזדקר בתלילות מעל העמק. בתשתיתו שטח קטן בו נראו כמה מדרגות חקלאיות. השמש נטתה מערבה וקירות המדרגות הטילו צל ארוך. בצד המזרחי של המדרגות נראו קטעים של שני קירות ארוכים מקבילים. האם יתכן שאני מסתכל במשעול הכרמים כפי שמסופר בספר במדבר בפרשת בלעם:
וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה, במדבר פרק כב'.
בסביבה ניתן היה להבחין בעוד שבילים שגם להם גדר מזה וגדר מזה.
באותם ימים השתמשנו במפות מתקופות המנדט הבריטי. השם הרשום במפה היה Ein Yalu, סומנו בו כמה מדרגות חקלאיות, ושביל המקיף את האתר. באותו רגע חשתי שהמדרגות והשביל תוכננו כחלק מיישוב חקלאי שתחילתו בימי קדם. כיצד יכולתי לדעת? הרי החוקרים באותה תקופה סברו שהמדרגות החקלאיות נבנו על ידי האוכלוסייה המקומית במאות השנים האחרונות.
ימים רבים התהלכתי בהרגשות סותרות, האם עין יאלו הוא שריד של יישוב כפרי עתיק או שמא הדמיון מהתל בי. לא סיפרתי דבר לחברי הסוקרים כי לא הייתה לי כל עדות ברורה. הייתי חייב לבדוק את פרטי התמונה שנתגלתה לעיני באותו יום, רגע לפני רתיחת הקפה.
בדרך כלל אני פתוח לקבל רעיונות חדשים, יחד עם זה אני מודע עד כמה הדמיון יכול להוליך שולל את המנוסים שבחוקרים, מכאן הצורך בזהירות והרבה מאוד סבלנות.
בסוף אותו שבוע נגשתי לארכיון של אגף העתיקות (היום רשות העתיקות) הנמצא במוזיאון רוקפלר. מחלקת העתיקות המנדטורית הורישה לנו, ברוב אדיבותה, ארכיון ובו תיקים בהם רשומים כל האתרים שנחפרו ונסקרו על ידם. מצאתי את התיק של עין יאלו ובו תצלום אוויר ישן. בתצלום, בדומה למפה, נראים שמונה מדרגות ושביל המהווה גדר סביב האתר.
ימים רבים התהלכתי בהרגשה שיש בידי ידע חדש אך ללא הוכחות בדוקות. כל שהיה לי הייתה תחושת בטן ללא נתונים היכולים לאשר כי ראשיתו של האתר קדומה. גם לא היה מושג מי בנה את המקום.
 

הביקור הראשון בעין יאלו

ימים אחדים אחרי כן ירדנו בדרך עפר, מגילו אל מעיין עין יאלו. באתר פגשנו רואה צאן עם עדר קטן של עיזים. המקום השרה עלינו אווירה קסומה, נוף פסטורלי הרחק משאון העיר. כאילו נמצאנו בעידן אחר. באתר נראו סימני עזובה, קירות מדרגות נפולות תעלות מים סתומות ובריכת מים יבשה. במעלה האתר גילינו בית מעין ממנו בלטה קשת בנויה אבני גיר. המים עברו בנקבה תת-קרקעית אל ברכה קטנה ומשם זרמו אל העמק.
על פני השטח אספנו שברי כלי חרס שאותם זיהינו בוודאות כשייכים לזמן השלטון הרומי והביזנטי.
התחושה שהמקום היה מיושב בימי קדם התאמתה.
עם שותפי לסקר יוסף גת ז"ל קיימנו שיחות רבות בנושא. גם הוא היה בדעה שלפחות חלק מהמדרגות החקלאיות של הרי יהודה נבנו בימי קדם. מכל הממצאים הסקנו שעין יאלו שמשה חווה חקלאית.
תארו לעצמכם אדם היודע על מקום הימצאו של אוצר אך כדי להגיע אליו עליו לפתור חידה, לשם פתרונה היה עלי לחפש בספרים, בארכיונים, להתייעץ עם מומחים ולערוך חפירות ארכיאולוגיות. החידה לא נתנה לי מנוח ובמשך כשבע שנים אספתי פירורי מידע ובהדרגה חלק מהתשבץ החל להתבהר.
בשנות השמונים של המאה הקודמת המרחב הזה היה שומם. בשיפולי הגבעות ועל ראשם ניכרו אלפי קירות של מדרגות חקלאיות, ברובם נפולים. אלה היו השדות בהם גידלו עצי זית, גפנים, תאנה ורימון. הביקור הראשון בעין יאלו, (היום עין יעל) השאיר עלי רושם עז. האתגר היה להוכיח את קדמות המקום וללמוד כיצד נבנו המדרגות.
 

חקלאות אינה בראש מעיננו

חקלאות אינה בראש מעיננו, אלא אם כן מחירי העגבנייה והמלפפונים מרקיעים שחקים. האם שאלנו עצמנו מי החקלאי ובאיזה יישוב הוא חי? מה מקורו של הלימון הנהדר ממנו אני מכין את השתייה הראשונה של הבוקר? מי החקלאי שמגדל את הצנון, הגזר והעגבנייה שאני כל כך אוהב בסלט? אני מניח שלרובנו כל זה מובן מאליו. את הירקות והפירות אנו רוכשים בחנויות ובסופרים ואין לנו כל צורך לחקור את מקורם ומי החקלאי המזיע למעננו. כך גם חוקרים וארכיאולוגים המעדיפים לחקור ארמונות, ערים מפורסמות, חפצי אומנות וכתובות עתיקות. יצירת מזון אינו נושא הנחשב מספיק חשוב לחקירה. חקר החקלאות הקדומה אינה עושה כותרות בחדשות.
 

 

מחקר עמק רפאים

שבע שנים המשכתי בחקירתם של אתרי עמק רפאים. בכל אותם השנים בער בי הרצון לגלות מי בנה את המדרגות החקלאיות, ואם נותרו באזור שרידי יישובים עתיקים. האם המצאת המדרגות חקלאיות בהרי יהודה היא של אבות האומה הישראלית, כפי שכמה חוקרים סבורים, או אולי הם הומצאו בתקופה קדומה יותר. כמה בדיקות קטנות לימדו אותנו כיצד נבנו המדרגות ומצאנו דרכים לתארך אותם.
בארבעה חפירות גדולות יותר נתגלו קטעים של יישובים מתקופת הברונזה או בכינוי אחר התקופה הכנענית. יישוב פרזות מתקופה זו נמצא בשולי הגן החיות התנכי ויישוב שני מאותה תקופה במקום בו נמצא קניון ירושלים. באתר המכונה א-ראס נתגלה כפר חקלאי קטן מימי בית ראשון ובו שני מבנים בהם כדי חרס ששימשו לאכסון שמן ויין.
החפירות באתר עין יעל היו מפתיעות יותר. כאן גילינו בית חווה מהתקופה הערבית הקדומה. מבנה זה נמצא מתחת למילוי אדמה של מדרגה חקלאית מימי הביניים. מתחת למבנה הערבי נמצא בית מפואר של התקופה הרומית. נבנו בו שני בתי מרחץ וחדר אוכל המיועד לאורחים (טריקליניום). בכל המבנים האלה רצפות פסיפסים ועל קירותיהם ציורי פרסקו צבעוני.
כאשר העמקנו מתחת למבנים הרומים נתקלנו בשרידי קירות מימי בית ראשון. כלומר בוני החווה החקלאית היו תושבי יהודה.
כל החקלאים שהתיישבו במקום מאוחר יותר המשיכו להשתמש באותם גדרות ומדרגות שנבנו על ידי הראשונים. אנו מכירים את תעלות המים להשקיה משלוש תקופות: מימי הביניים, המשמשים גם כיום, תעלות ההשקיה של היישוב מימי התקופה הערבית הקדומה, וקטע מהתעלה בה השתמשו בתקופה הרומית. תעלות ההשקיה מימי בית ראשון עדיין לא נתגלו.
 

 

מקור הידע האנושי

הרושם שקיבלתי מהסתכלות באתר עין יאלו, רגע לפני רתיחת הקפה, היה רושם נכון. מהיכן מגיע ידע זה? אני בטוח שרבים מכם הקוראים התנסיתם בניסיונות דומים. רבים החוקרים, האומנים והממציאים המספרים שתגליתם, יצירתם או המצאתם באו ברגע של השראה. הנכון הוא שקדם לזה הכנה ארוכה, אך ההשראה, או בניסוח שלי הידע, מתגלים ברגע לא צפוי. התחושה שלי היא שהשראה או הידע קיימים בתוכנו אלא שרוב הזמן אין לנו קשר עם ידע זה.
 

מפות ותצלומים

התצלום הראשון הוא קטע של המפה הבריטית בה סומנו חוות מגודרות ושבילים בנויים גדר מזה וגדר מזה.
אחריו תצלום החווה החקלאית של עין יעל משנות השמונים שצולם על ידי מהגדה הצפונית של העמק. בתצלום הבא סימנתי את הגדרות והמדרגות.
תוכנית האתר נעשתה על ידי הארכיאולוג ד"ר שמעון גבסון אליה צירפתי את המבנים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות.
 

 

 

 

קישורים:
הבלוג של גרשון
ע' אייזנברג, 'נחל רפאים – כפר מתקופת ברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 82 – 95.‏
גרשון אדלשטיין, מנחת – כפר מתקופת הברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 96 – 102.‏

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל