תשעה באב - החורבן הכפול

חרדים ודתיים טוענים כלפינו החופשיים כי ט' באב, תאריך חורבנם של בתי המקדש, אינו כוויית נפש אצלנו ולכן, האבל שלנו באירוע ההיסטורי מינונו נמוך. ואמנם יש דברים בגו. ליהודי ישראלי חופשי יש כאן בעיה.

חרדים ודתיים טוענים כלפינו החופשיים כי ט' באב, תאריך חורבנם של בתי המקדש, אינו כוויית נפש אצלנו ולכן, האבל שלנו באירוע ה

תשעה באב – החורבן הכפול
צבי י' כסה

חרדים ודתיים טוענים כלפינו החופשיים כי ט' באב, תאריך חורבנם של בתי המקדש, אינו כוויית נפש אצלנו ולכן, האבל שלנו באירוע ההיסטורי מינונו נמוך. ואמנם יש דברים בגו. ליהודי ישראלי חופשי יש כאן בעיה.

לו דתי אני, בט' באב הייתי קורא את ריבון העולם לדין תורה על הפרת הברית אתנו. בעבור עשרה צדיקים הוא הבטיח לאברהם למנוע חורבן מסדום. והרי זו אפליה אין סופית. האם בבית ראשון ושני לא היו עשרה צדיקים? לא הייתה חנה ושבעת בניה? והמונים נאמני אמונה מקריבים עצמם על קידוש שמו? ולא היה עקיבא שמת בייסורים ויצאה נישמתו ב"אחד"? אלא שאני לא דתי ויש לי תובנות חופשיות להתאבל על אסונות, אך גם לשקול ולשפוט אותם.

הזהות הלאומית שהביאו ההשכלה והציונות מול הזהות הדתית, שיחררה אותנו לאמץ את האמיתה באשר לבכורת התודעה האנושית של בני האדם הריבוניים (ראה בגוגל, היהדות הישראלית). וככאלה אנחנו נקראים לשפוט את האירועים ההיסטוריים לא מזווית של יהודי רבני אלא מזו של היהודי הריבוני.
היהדות הדתית חייבת להסביר את הסתר הפנים, את החורבנות. באין הצדקה וצידוק הדין לא אפשר להנחיל אמונה מדור לדור. לכן, וויתרו על המחאה בגין הפרת הברית והסבו את האשמה על שנאת חינם ועל "בגלל חטאינו גלינו מארצנו" וכיו"ב. לא מקובל על השכל הריבוני!!!

הבתים לא חרבו בגלל חטאי היהודים המאמינים ולא בגלל שנאת חינם שקיימת מאז הפקרת יוסף הצדיק, אלא בגלל הכרעות מדיניות נעדרות שכל ואחריות. בבית הראשון צריך לבחור בין ברית עם מצרים או עם אשור ובבל. ישעיהו זועק למדינאים שמצרים היא משענת קנה רצוץ. וירמיהו נאבק לשכנע כי בבל היא הממלכה לאסטרטגיה של ממלכת יהודה. אבל, זו בוחרת במצרים.
מה רוצים מלכי אשור ובבל? – שקט ומיסים. ובני יהודה בוחרים בבריתות עם מלכים שונים למרידות ומזעיקים את מצרים לסיוע כושל. מה רוצים הרומאים? – שקט ומיסים. מה רוצים היהודים? – לנצל הזדמנויות למרוד ברומא. במונחים של ימינו להכריז מלחמה על המעצמה העולמית,

בילדותנו והיום מלמדים כי הרומאים ביקשו להמיר אותנו על דתנו. ולכן מרדנו. שיחקנו בקנאים מנצחים רומאים. ואח"כ, היהודי החופשי משתחרר משטיפת המוח ולומד כי לאחר החורבן הרומאים מאפשרים ליוחנן בן זכאי להחיות את היהדות לפסגות אמונה והגות מלוא 2000 שנות גלות.

הקנאים – החרד"לים של הימים ההם - גוררים את העם למרד המטורף במעצמה העולמית. יגאל ידין לימד שרוב העם לא רצה במלחמה. צריך לקרוא את פלוויוס ולהבין כי אם רק 10% מהמידע על מנהיגי המרד נכון, אמינים השניים: אומץ לב עליון בלוחמה וטימטום אמוני מוחלט: אלוהים אתנו.
אני יכול לדמיין אותי עם שניים מגוש אמונים עומדים בח' באב על החומה האחרונה של בית המקדש. ואני אומר: מה עשינו? הכרזנו מלחמה על רומא והכל חרב. והשניים עונים מניה וביה: "מחר יבוא המשיח". מאז אני מחכה.

אשר על כן יוחנן בן זכאי לא היה בוגד אלא חכם לאומי. ישעיהו וירמיהו לא היו בוגדים אלא אסטרטגים. המלך אגריפס מפציר בקנאים לא למרוד במעצמה העולמית כי תחרב יהודה. והם בשלהם: אלוהים אתנו. .העצב מלא על ההיסטוריה שלנו, שהחורבנות הם חלק ממנה, ללמוד אותה ולהפנים כי הקמנו מדינה שלקיים אותה צריך מנהיגים המבינים שאין להיכנע לחבורות של קנאים.
ועוד אשאל מדוע יהודה הנשיא – ידידם של קיסרים – לא ביקש את בניית בית המקדש. בן זכאי ויהודה הנשיא הפכו את המשנה והתלמוד למדינת הגלות היהודית.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל