הפנינים הנסתרות של ברצלונה

ברצלונה היא יעד פופולרי לחופשות רבות, בזכות האתרים המגוונים, הבניינים המיוחדים, הקניות והכדורגל. הידעתם שבין סמטאות העיר העתיקה, שדרות האישמפלה, השכונות המרוחקות מהמרכז והגבעות הירוקות מסתתרות כמה פינות חמד פחות מוכרות?

רובנו מכירים את ברצלונה של מסי, חלקנו מעריצים את ברצלונה של גאודי, אחרים אוהבים את זו של זארה. בין כל אלו אפשר למצוא כמה אהבות חדשות, לא מוכרות, אך מרגשות באותה מידה.
לשם הנוחות, נחלק את ברצלונה לשלושה אזורים: העיר העתיקה, האישמפלה ומערב העיר. לכל אזור מאפיינים מיוחדים משלו: בעיר הגותית העתיקה סמטאות מפותלות בין בניינים צפופים, חנויות בוטיק, בתי קפה ומסעדות טאפאס עמוסות תיירים.
האישמפלה, שהתפתחה במאה ה-19, מתהדרת בשתי וערב של שדרות ארוכות ורחבות, בתי אמידים המקיפים חצרות פנימיות וחנויות מותגים יוקרתיות. ומערב העיר, הכולל את גבעת המונז'ואיק המשקיפה על הנמל, העיר העתיקה והגבעות הסובבות את ברצלונה, ואת השכונות המרוחקות מהמולת התיירים, בהן שוררים השלווה, השקט והשיגרה היומיומית של התושבים.

העיר העתיקה היא הלב הפועם של ברצלונה. המוני תיירים נוהרים בין הקתדרלה המקסימה, הרמבלה, שוק לה בוקריה והנמל. נעים ללכת לאיבוד בין הסמטאות בכל שעות היום, ולהרגיש את הדופק הפועם כבר מאות שנים. היום הטוב ביותר לטיול כאן הוא יום ראשון. בכיכר סנט ז'אומה נפתח לביקור בית העיריה, המציג את אולם המליאה המהודר, החלונות הצבעוניים וגרם המדרגות המעוטר ציורי קיר. ביציאה משם, אפשר לשמוע את צלילי התזמורת ברחבת הקתדרלה, המרקידים את מעגלי הסרדנה המסורתית עם צעדיה המורכבים. הרקדנים, מבוגרים ברובם, נעולים נעלי בד לבנות וכתפיהן עטופות מטפחת אדומה, רוקדים במין טרנס מרוכז וסופרים בשקט את הצעדים. אסור לפספס את החצר שמאחורי הקתדרלה, עם האווזים המשכשכים בבריכת הדגים והדקלים הגבוהים המיתמרים לגגות, ובית הארכידיאקון, שחצרו הפנימית מעוטרת אריחי קרמיקה מצויירים. המשך שיטוט מוביל לגטו היהודי, שם נמצא בית הכנסת הקטן והחבוי של רבי שלמה בן אדרת, ובסוף הסמטה מתנוססת כתובת חרוטה על הקיר, הקדש לרבי שמואל הסרדי.

 

 

מצידה השני של שדרת הרמבלה, מאחורי שוק לה בוקריה, נמצא בית החולים סנטה קרו. המבנה עומד כאן מאז המאה ה-13, ומשמש עד היום את האקדמיה לרפואה והספריה הלאומית הקטאלאנית. כאן אושפז אנטוניו גאודי לאחר שנדרס ע"י חשמלית, וכאן גם נפטר. חצר המתחם שלווה ורגועה, ובה בית קפה קטן, מקום מפלט נפלא מהרעש סביב. חצר נוספת מוקפת בניינים בסגנון רנסנס ואריחי קרמיקה מצויירים מהמאה ה-17, המתארים סצנות דתיות. לא הרחק משם נמצא ארמון גואל, הבניין היחיד של גאודי ששרד ללא שינוי מאז 1886, והוכר כאתר מורשת עולמית ע"י ארגון אונסק"ו. המבנה משלב חומרים שונים, כמו ברזל, עץ, קרמיקה, אבן וזכוכית, בעיצובים חדשניים ועם זאת פרקטיים, ברוח המודרניסטה וגאוניותו של גאודי.
אחרי שיטוט וכיתות רגליים, כדאי להגיע לפארק הסיוטדלה, הנמצא בצד הצפוני של העיר העתיקה. כאן, בין מדשאות, אגם שייט ומזרקות מרהיבות, ניצבים מבני אבן אדומה, שרידים מהתערוכה הבינלאומית של 1888, הכוללים את מוזיאון הטבע, מוזיאון האומנות ושער הניצחון. אם אתם מטיילים עם הילדים, תוכלו לבקר כאן גם בגן החיות של ברצלונה.
 

 

אתר חובה לכל מבקר הוא ארמון המוזיקה הקטאלאנית. אולם המופעים המהודר הנמצא בין סמטאות העיר העתיקה, מעוצב בסגנון הצבעוני והעשיר של המודרניסטה, הארט-דקו הספרדי: מדרגות מעוטרות קרמיקה צבעונית, ויטראז'ים מרהיבים, פיתוחי ברזל, עיטורי גבס וטיח ומוטיבים של צמחים ופרחים. אם יתמזל מזלכם, תזכו לשמוע חזרה למופע הערב.
 

 

ברצלונה אינה ברצלונה ללא הארכיטקטורה המיוחדת של גאודי וחבריו, מונטנר, קפדלאק ושאר אומני המודרניסטה. במאה ה-19 התרחבה העיר לכיוון הגבעות, נסללו רחובות ישרים, רחבים וארוכים לאורך ולרוחב, וביניהם גושי בניינים בעלי חזיתות מפוארות, שהסתירו את החצרות האחוריות, הכביסה וחיי הבית הפנימיים. כל מבקר בעיר מכיר את קאסה בטיו, קאסה מילה ופארק גואל, אבל ישנם עוד כמה בניינים, מוכרים פחות, שאוהבי הסגנון וחובבי הארכיטקטורה ישמחו לעבור לידם: קאסה פונשס, בית הקוצים, נבנה עבור 3 האחיות לבית טרדאס. הוא מעוצב כטירה גותית, בעלת 3 כניסות נפרדות, אחת לכל אחות, מעקות ברזל מעוצבים וצריחים משוננים שהעניקו לו את שמו. הבניין בבעלות פרטית וניתן להנות ממנו רק במבט מבחוץ. כמה רחובות ליד נמצא קאסה וינסנס, שנבנה עבור יצרן אריחי קרמיקה ומהווה מעין פרסומת למוצריו. החזיתות מצופות אריחים בירוק-לבן, המשתלבות עם הלבנים החשופות. אפשר לבקר בגן הבית.
לא רחוק מקתדרלת סגרדה פמיליה, גולת הכותרת של גאודי והמודרניסטה, נמצא בית החולים סנט פאו. זהו מתחם פעיל, הכולל כ-80 מבנים המעוטרים מוטיבים מוריים, פסלים ואריחי קרמיקה צבעוניים, שנבנה תוך תפיסה שהחלמת החולים תזורז אם יהיו מוקפים יופי, הרמוניה וצמחיה.
 

 

בגבעות הירוקות של ברצלונה נמצאות השכונות השלוות והשקטות. לכאן אפשר לברוח מההמולה ולהוריד קצת את הקצב. בין העצים שעל גבעת המונז'ואיק, מול האצטדיון האולימפי, מסתתר גן קטן בסגנון ורסאי. בין ערוגות מטופחות, פסלים ומזרקות, פזורים ספסלים מתחת לעצים עתיקים ורחבים. אלו הם גני מאראגאל, הגנים של ארמון אלבניז, ששימש כמקום האירוח המלכותי בזמן התערוכה הבינלאומית ב-1929, ומשמש עד היום לקבלות פנים ומגורי משפחת המלוכה בביקורם בעיר.
במערב העיר, באזור קאמפ נואו, מסתתרת פינת חמד אמיתית, שכאילו נשכחה שם מהאז המאה ה-14. זהו מנזר פרדלבס הגותי, בו חיות עד היום נזירות במתחם ימי ביניים מוקף חומה ואטום לרעשי הסביבה. החצר המרובעת מוקפת בניין קשתות ועמודים דו קומתי עם חדרי הנזירות הסגפניים, בהם מיטה, שולחן וכסא בלבד. במרכזה בריכת דגים, באר וגן ירקות, וסביבה אולמות כינוסים, חדר האוכל המשותף, המטבח שנותר בדיוק כפי שהיה מאז ומעולם וחדר התרופות המציג בקבוקי מרקחות ושיקויים. הכנסיה העתיקה מעוטרת ציורי קיר בני 700 שנה, המתארים סצנות מחיי ישו. טיול רגוע בשכונה הסובבת את המנזר מוביל בין בתי אמידים טובלים בעצים ופרחים, בנייני מגורים עם גינות מטופחות, וציוצי ציפורים מכל עבר, ששירתם נשמעת למרחוק בשקט הקסום.
 

 

מסתבר שיש לברצלונה לא מעט סודות כמוסים שעוד ניתן לגלות, ובהחלט שווה לבקר בה שוב.
ואם צריך איזשהו תירוץ לחזור אליה, אז משחק של בארסה תמיד יכול להתאים...
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל