לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ ©
(פרשת "חיי שרה")
הֲרֵי הוּא עֶבֶד אַלְמוֹנִי
וְהֵנָּה הוּא שׁוֹמֵעַ :"שְׁתֵה אֲדֹנִי !",
הַ "שְׁתֵה" - אֵינוֹ מַפְתִּיעַ
הַ "אַדֹנִי" - עַל אֱלִיעֶזֶר הִשְׁפִּיעַ.
"גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאַב"
גַּם הֵן מִלִּים שֶׁאֱלִיעֶזֶר אָהַב,
וְאָמְנָם כָּל אָדָם סָבִיר יַשְׁקֶה צָמֵא
אַךְ לְכַנּוֹת עֶבֶד בַּתֹּאַר "אַדֹנִי", אֵין זֶה דּוֹמֶה.
כּוֹכָבוֹ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ דָּרַךְ
הָעֶבֶד זָכָה בְּתֹאַר מָעֳרָךְ,
בְּאוֹר אַחֵר הוּא מֻצָּג
לֹא כְּעֶבֶד הַזָּקוּק לַמַּשְׁקֶה הַנִּמְזָג.
"וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֶה..."
מַחְרִישׁ וְתוֹהֶה,
הוּא אֵינֶנּוּ עֶבֶד, הוּא 'אִישׁ',
כָּךְ לְפָחוֹת עַתָּה הוּא מַרְגִּישׁ.
אֶת אֱלִיעֶזֶר עָטְפָה הָאֱמוּנָה
שֶׁאֱלֹקִים לִתְפִלָּתוֹ נַעֲנָה.
אִשָּׁה, שֶׁ "תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"
הִיא... הִיא... הָאִשָּׁה הַנְּכוֹנָה.
הוֹסָפַת חֶסֶד אֲפִילוּ בְּמִלּה,
הוֹפֶכֶת רַוָּקָה לְכַלָּה.
אֲנַחְנוּ, בְּנוֹתֶיהָ וּבָנֶיהָ הַיְּהוּדִים
חֻנַּכְנוּ לִגְמֹל חֲסָדִים,
טוֹב אִם נִלְמַד מֵרִבְקָה אִמֵּנוּ,
לִשְׁזֹר אֶת הַחֶסֶד גַּם בִּלְשׁוֹנֵנוּ.
"לשןן הַקֹּדֶשׁ" אֵינָהּ רַק כּוֹתֶרֶת,
נוֹסִיף חֲסָדִים לַשָּׂפָה הַמְּדֻבֶּרֶת.