מדברים על זוגיות! מה הקטע? - פרק 2

מעל לעשור שאני מסתובב, חי ונושם את הקטע הזה שנקרא גרושים גרושות. החיפוש האין סופי למציאת הבחורה האולטימטיבית, שתתאים והפעם לא רק לאימא שלי, עכשיו גם לי יש דרישות!!! אז תכינו כוס קפה חזק, לרגישים מומלץ בחום אספירין שירגיע את הכאב ובואו תתקבצו סביב המזגן ואספר לכם מנבכי לבי. זכרו! פגשתם אותי ברחוב, באתם לקפה, תעשו כאילו לא היה. תודה מראש!

קטע א' - בו יסופר על מה ולמה התגרשתי.
אני וזוגתי לטבעת חיינו לנו ביחד כעשרים שנה, למי שלא יודע מה פג התוקף למערכת זוגית' עצור!!! חזור וקרא את "מדברים על זוגיות!? מה הקטע? המבוא".
מאחר ובתקופת נישואי לא ידעתי ולא בדקתי פג תוקף לפני שפתחתי את האריזה, לא ידעתי שאפשר להחזיר את המוצר/אישתי (אם יש סיבה מוצדקת), אי לכך ובהתאם לזאת חיינו אני והיא באושר ועושר עד ש...התעוררנו בבוקר והעניין הסריח.
בהתחלה אמרתי לה שזה מהנעליים, אז היא העבירה אותם למרפסת כביסה - הריח נשאר.
אחר כך היא אמרה שזה אולי בגלל שאני לא מתרחץ כל יום, מה לעשות, בשביל לשמור על זוגיות צריך לוותר אז התחלתי להתקלח יום יום - לא עזר!
סגרנו את דלת השירותים.
אני התחלתי להרים ולהוריד את כיסוי האסלה.
היא החלה להתלבש סקסי ואפילו בקשה להחליף את הבגדים בארון בתקווה שהריח יעלם - לא עזר כלום!!
התחלנו להילחץ, עוד רגע ונגמרות לנו האופציות. ניסיתי לחשוב כמו גשש בלש, מה היה עושה חנן גולדבלט חוץ מ(בנות)...מרחרח...מצאתי!!!
סרחון עז עלה מארנקה של זוגתי... נדהמתי. קראתי לה ושוב קראתי לה אבל היא הייתה עסוקה בלהריח משהו אחר.
הייתי סקרן... אני יודע שזה לא בסדר אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי.
פתחתי את הארנק... פשפשתי פנימה... בינגוווו... מכתב אהבה מגבר אחר.

..............................................................................................................................
 
סליחה, הייתי חייב לשתות מים ולהירגע, עד היום כואב לי!
למה לקח לו כל כך הרבה זמן לקחת אותה?!
למה לקח לי כל כך הרבה זמן לדעת?!
איפה היו השכנים כשצריך אותם?!
אז כמו שאתם יכולים לנחש... נפרדנו. אין מה לעשות, היא רצתה גבר אחר ואני לא בקטע של גברים.
רק שתדעו, אני למדתי לקח מכל הסיפור! לא קונה אף מוצר ולא משנה מהו מבלי לקרוא את הכתוב על האריזה... מכל הצדדים!!
 
קטע ב' - מה משותף בין דימוי עצמי, גודל וצבע
היציאה ממערכת זוגית ארוכת שנים מביאה איתה בעיות ודילמות שונות ומשונות.
מתברר שאין זה משנה אם הגבר הוא יוזם הגרושין או האישה, יש לכם ילדים! התא המשפחתי נשאר אצלה ואנחנו הגברים נדונים לחיי נוודות.
אנחנו לוקחים את הפקלח/המטלטלין בקיצור את הבגדים!!! ופתאום מתברר שאין לנו כמעט כלום. המקרר – שלה. הספה – שלה. המיטה – בטח שלה. היא בחרה את כל הדברים ובכלל היא מודיעה לך! "הצבע של הריהוט לא יתאים לדירה החדשה שלך", לך תתווכח איתה עכשיו! ועם כל הפיטשפקאס הקטנים אתה מעדיף לא להתעסק כרגע.
היא מכינה לך שתיים שלושה שקיות של "מגה בעיר" עם סכו"ם שהיא לא משתמשת ועם הסירים שהיא ביקשה שתזרוק בפסח אבל אתה העדפת לשמור, "אז הנה לך חביבי... תהנה", והדלת נטרקת מאחוריך.
חושך במדרגות... אתה מרגיש שהגוף שלך שוקל טונה והשקיות עומדות לתלוש לך את הידיים... אתה לא מצליח להגיע למתג התאורה במדרגות, שפתאום משהו בבטן מסתובב ואתה מרגיש איך האוכל שאכלת עולה לאט לאט במעלה הוושט לעבר הגרון ואתה יודע שעוד רגע וארוחת הצהריים הצבעונית שאכלת מקשטת את דלת הבית שהיה פעם שלך ואז...
האור נדלק. קול דק וצווחני עולה לו מהלובי בחוסר סבלנות... "נו מאמי, כמה זמן? אני כבר מתייבשת פה. הבטחתי לסימה שאני מגיעה לעשות גבות וציפורניים, אתה זוכר שמחר בערב אנחנו מוזמנים ל"מסה", אני חייבת לסדר את עצמי. יאללה מאמי בוא כבר!"
נו... באשר נפלנו נפלנו, מהפח אל הפחת. רצית עור מתוח?! קבל!

 
עם הילדונת לא הצלחת להישאר יותר משבוע שבועיים אחרי שעזבת את הבית ואז... לבד... לבד והנה מתחיל חשבון הנפש.
לאחר שעזבנו, מערכת היחסים עם הילדים משתנה בצורה דרמטית, ולא לטובה. לא משנה מה ולמה, אנחנו הבוגדים!!! בדרך כלל בעזרתה האדיבה של האישה לשעבר שתחייה, אבל גם בלי... בעיניי הילדים אנחנו עזבנו! אנחנו אשמים!!
עד היום יש לי מגירה שלמה מלאה דבקים וכלי תפירה איתם אני עדיין מנסה לאחות את הקשרים ביני לבין ילדיי.
ובחוץ... סדום ועמורה.
זהו כר דשא פורה לגבר עם דימוי עצמי נמוך, ואחרי שהיא זרקה אותי, אפילו במילון אין הגדרה לכמה נמוך שאני הגעתי. אני חושב שנכון יהיה לומר שהצל והדימוי העצמי שלי יכלו להיות חברים טובים, שניהם היו על הרצפה!
וכך, על מנת לשפר את הדימוי העצמי שלי התחלתי לרדוף אחרי שמלות.
זה התחיל עם שמלת מיני לבנה ואז גיליתי שאפשר להחליף צבעים וגדלים ועוד הרבה דברים שכדאי שאשמור לעצמי.
מה אומר לכם חברים! מה לא עושים בכדי לשפר את הרגשת הריקנות ולהרים את הדימוי העצמי שסרוח לו על הריצפה... הכל!!! אבל... דבר לא עזר.
טוב, האמת שזה לא מדויק. זה עבד חלקית. הכיבוש הרים את הביטחון העצמי אבל הריקנות נשארה לה, היה לה כנראה נוח ונעים אצלי.
לזכות הנשים יאמר, אתן, לעומתנו, מוצאות לכן ידיד נפש (אפשר אפלטוני), משקיען קטן (בכל מובן המילה) ומזיינות לו את השכל שעות על גבי שעות.
אני חייב לפגוש אחד כזה ולשאול אותו "מה?! למה?! משעמם לך?! אין חיים?! בעיות זקפה?! גמירה מוקדמת?! לא אמרו לך שהגודל לא תמיד קובע?! - אגב זה שקר.
לידיעתך: כן כן אתה, ההומו האפלטוני - היא צוחקת עליך!!
קטע משיחה שלה אחרי שהיא סיפרה לי עליך.
היא: "אתה לא מבין, הוא לא מפסיק לצלצל, כל בוקר אני מקבלת ממנו טקסט".
הוא (בטקסט): "בוקר טוב יפה שלי".

היא: "די נמאס לי" – שקרנית.
היא: "אני לא עונה לו יותר" - היא חייבת לצלצל ולספר לו עלי.
אני: "לך תמצא לך חיים חביבי... ומהר..."

וכך עברה לה שנה ואני החלפתי מספר ידיים...
"אני מודה לכל אלו שהתנגדו לרישום מספר העברות הידיים ב..."
משרד הפנים (מה התחתנו?! הייתי שיכור מותק!).
משרד הבריאות (הסיכון שבסקס).
משרד החוץ (כן, כן, היו גם מחו"ל).
משרד התחבורה (גם משם היו).
ותודה מיוחדת לשירלי ממע"צ (כפרה עליך).
הסיוט הזה שתארתי לכם, המחשבה הזויה הזו מטרידה את שנתי מפעם לפעם. תארו לכם שהיה רישום לכל מערכת יחסים שעברנו, מעיין משרד רישוי להעברת ידיים בזוגיות, רק מלחשוב על זה אני מצטמרר. הערך שלי היה שואף לאפס! אפס!! בחינם לא היו לוקחים אותי!!! שוב החנונים זוכים, זהירות! חנון יד ראשונה לפניך.

סיכום ביניים: עברנו מספר ידיים, החזרנו את הדימוי העצמי למקומו והבנו שיש חיים אחרי המוות שהאקסית עשתה לנו, מה שנשאר זה למלא את הריקנות שנוצרה בנו, החור הגדול באמצע החזה שבלילות מסוימים, כשרוח הקרה עוברת דרכו, לא נותן לישון.
 
קטע ג' - איזו חן ותמימות יש בפגישה הראשונה
הנה אנחנו שוב מוכנים לצאת לדרך חדשה!
אני, אחרי שהאגו הגברי חזר למקומו והריקנות בחזה מאותתת שהגיע הזמן.
היא, אחרי מערכת יחסים לא מחייבת שטחנה להומו האפלטוני את המוח ועכשיו, כן, עכשיו היא בטוחה שהיא יודעת מה חשוב וצריך בכדי שיהיה טוב יותר מהפעם הראשונה.
והחברים... איזה נשמה גדולה יש לחברים שלנו, נכון? במיוחד לנשואים. הם לא יכולים לראות אותנו לבד, זה לא טבעי. (חבר טוב שלי לאישתו) "מאמי תראי כמה שהוא מסכן, אין לו מישהי שתדאג לו. כל ערב הוא יוצא עם מישהי אחרת וזה לא מוביל לאף מקום. אין מישהי נחמדה שאפשר לשדך לו?"
תגידו אתם מה מסתתר מאחורי המילים הללו, כי אני לא בטוח שאני מבין!!!
אחרי מספר ימים אני מקבל טלפון, מהחבר כמובן. מתברר שלאישתו יש חברה ולחברה יש חברה שמכירה מישהי מהמשפחה של הגיס שלה... הבנתם?! בקיצור אף אחד לא מכיר אותה אבל היא בחורה מדהימה ותיקח כבר את הטלפון ותצלצל אליה ואל תדאג, הכל סודר היא מחכה... תעשה את זה מהר כי עוד רגע וכל רווק/גרוש פוטנציאלי במדינת ישראל אצלה בתור!

 
אחרי מספר ימים, בערב ריקני במקצת, כשאני מרגיש אומלל ושתוי והמשפטים חסרי ההגיון של חבריי מקבלים לפתע משמעות חדשה בראשי, אני מצלצל..."הלו", מתברר שאין לה שמץ של מושג מי אני ובקול נחרץ אומרת שלא זוכרת שביקשו את רשותה להעביר את הטלפון למישהי שמכירה מישהי שמכירה את הגיס... כבר הבנתם. וכשהיא ממשיכה לקטר אני מרגיש איך האויר שהיא מוציאה נכנס לי מהאוזן ודוחף את שאריות האגו שלי החוצה. אני רוצה לצעוק "גברת!!! גם ככה היה לי יום קשה! למה להוציא עלי את כל התיסכולים שלך?!"
אבל... מתברר שהשפתיים הן שריר לא רצוני והמוח לוקח פיקוד גם ללא הסכמתי כי במקום לומר/לצעוק את שבליבי ולטרוק את הטלפון בפרצוף שלה, אני שומע את עצמי מתנצל, מתחנחן ומזמין אותה לקפה ומאפה, על חשבוני!!! כפיצוי על עוגמת הנפש שאנשים שאני לא מכיר גרמו לה.
חשבתם שהיא התרצתה? ממש לא. לקחו עוד מספר שיחות טלפון, התחנחנויות ושידולים עד ש... כן כן, טעות אחת במערכת אחרת היא כבר עשתה ועל הטעות ההיא היא לא חוזרת - נפגשים. בית קפה קטן וחשוך, משהו לא מחייב, היא מעדיפה אם אפשר בעיר אחרת, רק שלא יכירו אותה. אנחנו מדברים על כלום ושום דבר. אגב, טיפ טוב לכל התמימים למינייהם: בדקה הראשונה שהיא ראתה אותך היא כבר החליטה אם היא קופצת למיטה או לא, אז תרגעו, תזרמו, הכדור לא בידיים שלכם.
והרי לכם מספר התנסויות בפגישה ראשונה.
1. שיחה לא קולחת שתיקות ארוכות ואי נוחות - עזוב, מצא תירוץ טוב, לך הביתה. הלילה אתה והיד שלך בפוזה אינטימית.
2. היא קצת עצבנית וקצרת רוח, השאלות שלה אגרסיביות והתשובות חותכות - גם אם היא מספרת שהיה לה יום קשה, שטויות! היא לא הייתה חייבת לבוא. תבין, גבר! אתה לא באת לה טוב, תמשיך במתכונת מספר 1.
3. שיחה קולחת, צחוקים, היא מה-זה סבבה, אתה מאמין שיש חיבור, אממה? היא מסתכלת על השעון בתדירות גבוהה מידיי לטעמך.
    לא! לא! אל תשאל! למה לגרום לה לשקר? בוא נחשוב, אולי מישהו/משהו מחכה לה?
    - אמא שלה אמרה לה לחזור בשעה סבירה (לא סביר).
    - טכנאי קבע לה תיקון באמצא הלילה (יש מצב, אבל על איזה תיקון מדובר?). עזוב, בוא נרד מזה (לא סביר).
    - הילדים מחכים? שטויות, הם והביביסיטר יכולים להתקשר בכל זמן שהוא (סורי, לא סביר).
    - היא נשואה/בזוגיות, רבה עם בן הזוג ועכשיו אתה האהבל שעוזר לה לעצבן את ההוא שהיא מתה עליו ומחמם לה את המנוע שאף פעם לא תיסע בו, (סביר). כמו כן סביר מאד שהלילה אתה נוהג ביד אחת (תיזהר חביבי שלא תאבד שליטה).
4. כיף לכם ביחד, היא נראית טוב - אימא שלך בטוח תשמח - זורמת, יש לכם הרבה דברים משותפים והכי חשוב, אתה מרגיש שהלילה אתה חוגג. (רגע, טמבל! מה אתה ממהר? סוף כל סוף מישהי לא מבחינה שאתה אידיוט, למה להרוס?). תראה לה שסקס זה לא הקטע שלך, אתה רוצה אותה בגללה, ביחד לעתיד טוב יותר.

זהו זה, צלחתי את הפגישה הראשונה. אמנם דיברנו על כלום ושום דבר אבל השיחה קלחה והרגשתי איך היא משתחררת ומתקלפת ממעילי ההגנה והחשד שכנראה הגיעו ביחד עם העבר. למחרת בצהריים - אחרי שכל הבוקר היא חיכתה לצלצול - שלחתי לה סמס שנהנתי מאוד.
לא לא, אין צורך למהר, נתתי לה לחשוב קצת, להרגיש שהיא רוצה.
יום למחרת, מהבוקר כולי תקווה שהיא חשבה ורוצה...
אני מצלצל - קצת רועד, קצת דואג, מספר לעצמי איזה גבר אני וברור שהיא לא תוותר עלי - היא עונה, יודעת שזה אני (נקודת זכות).
מתלוננת בחן למה לא צילצלתי מוקדם יותר (עוד נקודה).
בינתיים הדופק הסתדר ואנחנו בפגישה הבאה.

קטע ד' - איך יודעים מתי זה הרגע?
נתראה שבוע הבא

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל