לפרשת "זכור"
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ
וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח."
(דברים כ"ה / י"ז-י"ט)
הָרֹאשׁ וְהַלֵּב
מַדּוּעַ כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן ?
דַּי הָיָה בְּ "זָכוֹר" הָרִאשׁוֹן !
מַדּוּעַ גַּם "לֹא תִּשְׁכַּח " ?
הֲרֵי בְּתוֹךְ "זָכוֹר", הוּא כְּבָר מְפֻקָּח ?
"זָכוֹר", מוּסָב אֶל הָרֹאשׁ,
זְכִירָה לְעוֹלָם אֵין לִנְטֹשׁ.
"לֹא תִּשְׁכַּח", מוּסָב אֶל הַלֵּב,
לְאַחַר הַמְּחִיָּה נוֹתַר הַכְּאֵב.
בְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי "פּוּרִים",
מִצְוָה לִזְכֹּר גַּם מְרוֹרִים.
עִם מְחִיַּת הָרָשָׁע,
יֵשׁ לִזְכֹּר וּלְהַזְכִּיר מֶה עָשָׂה.
יֵשׁ לִצְעֹק וּלְהַתְרִיעַ
וְקוֹל בָּרַבִּים לְהַשְׁמִיעַ,
חוֹבָה לִמְחוֹת וּלְגַנּוֹת
וְלִפְרֹעַ עִם הָרָשָׁע חֶשְׁבּוֹנוֹת.
לֹא לְאַפְשֵׁר לִנְדִיבוּת הַזְּמַן,
לְטַשְׁטֵשׁ אֶת מַעֲשֵׂי הָמָן.
לִזְכֹּר אֶת הָרֶגַע וְאֶת הַמָּקוֹם
וְלִזְכֹּר, שֶׁבָּרֶשַׁע יֵשׁ לִנְקֹם.
לִצְעֹק בִּמְלוֹא קוֹל הַגָּרוֹן,
וּלְהַזְכִּיר... מִי עָשׂוּ בָּנוּ פּוֹגְרוֹם,
לִזְכֹּר אֶת אוֹתוֹ זְמַן נוֹרָא
וְלֹא לְאַפְשֵׁר לוֹ, לַחְזֹר חֲזָרָה.
וְעִם הַזָּכוֹר לֹא נִשְׁכַּח
אֶת מִי שֶׁהָיָה לָנוּ כְּאָח,
יֵשׁ דֵּי מָקוֹם בְּלִבֵּנוּ
לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹהֲבֵנוּ.
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת שֶׁעָשׂוּ לְךָ,
אַךְ גַּם אַל תִּשְׁכַּח אֶת לִבְּךָ !
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת הַמּוּסָר,
עָלָיו הַלֵּב הוּא הרָסָ"ר.
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת רְדִיפוֹת הַיְּהוּדִים,
"לֹא תִּשְׁכַּח" גֶּטָאוֹת וּשְׁנוֹת נְדוּדִים.
"לֹא תִּשְׁכַּח" אֶת קוֹלָהּ שֶׁל תְּרוּמָה,
וְאַל תִּשְׁכַּח תּוֹרָתֵנוּ, כְּעַם לְדֻגְמָה.
אָנוּ כְּבָר לֹא עַם נָד וְנָע
יֵשׁ לָנוּ תּוֹדָה לָאַ-ל מֶדִינָה,
לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַנֶּאֱנָקִים בַּלָּאט,
וּלְנִרְדָּף לֹא נִשְׁכַּח, לְאַפְשֵׁר פֹּה מִקְלָט.
הָרֹאשׁ יִזְכֹּר וְיִמְחֶה,
הַלֵּב לֹא יִשְׁכַּח וְיַנְחֶה.