תובנת הסבל

האם סבל הכרחי? לכאורה נראה שכן. תמיד אחרי עליה, באה ירידה. מצבי הרוח עולים ויורדים. אבל האמת, שהסבל הוא תמרור אזהרה, על שסטינו מהדרך הנכונה. האמת שאנו יכולים להימנע מסבל, פשוט על ידי התבוננות והבנה של האמת והמהות של הכול. להבין שהסבל נועד לסמן לנו את הדרך, לומר שהאנרגיה שלנו נחסמה, באשמתנו, כי עשינו משהו לא נכון.

אנחנו חושבים שהחיים לא טובים, שהם לא מושלמים, אבל האמת – שקביעה זאת היא באמת מחשבה, ואך ורק מחשבה שלנו. כי אנחנו בעצם הבוראים את המציאות.
תורת הקוונטים כבר הוכיחה ששום דבר לא מתרחש בלי הצופה. כלומר העולם החומרי לא קיים באמת, אלא רק במחשבה שלנו. כדי להתקיים הוא חייב אותנו ואנחנו בוראים אותו בעצם! אנחנו גם הבוראים וגם החווים את הבריאה.
לשום דבר אין משמעות כשלעצמו. הכול קשור עם הכול. אנחנו קשורים ולא נפרדים, אנחנו כולנו אחד. מחקרים הוכיחו שאלוהים והמשמעות, טבועים בגנים שלנו – ילדים מאמינים במשמעות הדברים, כבר מינקותם! בפילוסופיה של המדע, שחוקרת את מהות הדברים, מעבר לפיסי, (בספרו "טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה") מוצא ד"ר יובל שטייניץ (השר) שאלוהים הוא חלק חיוני, בלתי נפרד, ממשוואת בריאת החיים.
אלוהים הוא חוויה בהתהוותה. וגם אתה. אתה המשתנה תמיד. כל דבר שאתה חושב כאמתי, כקיים, הוא למעשה זיכרון של העבר. אינך יכול לתפוס את ההווה, שכל הזמן מתרחש, והוא מנותק מכל מה שאתה חושב ומאמין בו. שכן השינוי תמידי ולשום דבר אין משמעות, כך ששום דבר לא קיים באמת, כשלעצמו. וכבר איינשטיין כתב: הכול יחסי!
והכי חשוב: תתבונן התבונן, היה נוכח, כל הזמן. השקט את הרעש של המחשבות שלך והתרכז. התרכז במנטרה, התרכז בתפילה. כי אנחנו חוויה שגם בוראה וגם חווה. אם תבין את מהות הדברים, את הסוד של החיים, לא תוכל לסבול. הסבל בא ברגע שאתה מאבד את עצמך האמתי ומתחבר לאגו שלך, המזויף. יש דברים בחיים שיגרמו לך כאב, אבל לסבל אין מקום. כי הוא דבר מתמשך, והוא יתפוגג ברגע שתתבונן ותבין את המהות של מה שקרה לך. זכור, אין עבר ואין עתיד, יש רק את הרגע הזה.
אם החיים הם משחק, שיש לו כללים, אז כיצד אפשר להשתנות? כיצד אפשר לשחק אותם היטב? אם מדמיינים שאתה כבר נמצא במקום שאתה רוצה להגיע. לפי הפתגם: קודם תזייף את זה ואז תשיג את זה. הפתגם המקורי: fake it till you make it!
שחקנים חווים את זה, כאשר הדמות שהם משחקים משתלטת עליהם. כולנו יכולים לחוות את זה, אם ננסה לשנות את רגשותינו כלפי מישהו. בהתחלה זה נראה מגוחך, מלאכותי ולא מקובל. אבל לאט לאט, אם נתגבר על הסלידה מהאיש, אם ננסה להבין אותו, ונעמיד אפילו פנים שאנו מחבבים אותו, בסוף נהפוך להיות חברים שלו... השנאה, ככל שהיא נראית טבעית, היא למעשה משהו מלאכותי, כמו כל דבר בחיים. אין בה מהות, אלא את מה שאנחנו מכניסים לתוכה. הפתגם האחר אומר: האמן בזה עד שתשיג את זה – believe it till you achieve it.
זכור תמיד גם את הפתגם: אם תאמין שתצליח ואם תאמין שתיכשל – בשני המקרים, בסוף, תהיה צודק!
החיים אינם חייבים להיות סבל. למרות שהסבל משמש כאח תאום לשמחה ולאושר. כמו שהמוות הוא חלק הכרחי מהחיים. כי בלי מוות אין חיים. נולדנו כדי למות, זאת כל המטרה. זה סוף הפסוק. לא לחינם כולם אומרים: יהיה טוב. שכן באמת בסוף יהיה טוב ואם עדיין לא טוב, סימן שזה לא הסוף. בספר "שיחות עם אלוהים" הוא מדבר על החייזרים, שוכני הכוכבים הרחוקים, שקיימים במציאות, בעולמות רחוקים. עולמות שהגיעו לדרגות התפתחות רוחנית, הרבה מעבר לאלו של האנושות. שם הם לא נזקקים לסבל, כדי לחוות את האושר. הם למדו את השיטה של ההתבוננות, של הבנת החיים, שבהם שולטת הדואליות. הם מסוגלים לחוות אושר תמידי, על ידי כך, שהם מודעים לסבל, לפן השלילי של הקיום. הם יודעם שבסופו של דבר, העולם הפיסי, הלא מושלם, נוצר כדי לחוות את העולם הרוחני, המושלם, האלוהי.
זכרו! הזבל הוא קרקע לצמיחה. אל תזלזלו ברגעים הקשים, המדכאים והמבאסים, בחיים שלכם. דעו שהם נועדו כדי להדריך אתכם לדרך הנכונה. אל תברחו מהרגעים האלו, אלה שאלו את עצמכם, למה הם נועדו? מה לא היה בסדר שעשיתי, שחשבתי. מה הביא אותי למבוי הסתום, שבו הסבל הופיע? שכן סבל הוא מחסום, מעצור לאנרגיה. שום עצות ושם עזרה לא יוציאו אתכם מהבעיה, אם לא תכירו בה. אם תיכנסו עם הראש בקיר, לא תתקדמו. זכרו: מה שאני מתנגד לו, נשאר, מה שאני מתחבר אליו, מתפוגג.
אנשים שעברו חוויה רוחנית של אושר ופליאה אלוהיים, מספרים שאינם יכולים לתאר אותה במילים. כי ברגע שאתה מכניס את השכל לעניין, הכול נעלם. אנחנו צריכים ללמוד להתעלם מההיגיון, מהשיפוט, מהתוויות שהדבקנו לכל דבר בחיים, מהאני המזויף, שאני משועבדים לו. אנחנו צריכים לנקות את הכול – כמו שמנקים בית. להיכנס למרחב הנקי, בלי רהיטים בלי כלום. המרחב הרוחני, שבו הכול אפשרי והאושר עילאי.

באחד מספרי ההדרכה הרוחניים, המחבר כתב בהקדמה: הבטריות אינן כלולות. כלומר העצות כשלעצמן אינן יכולות לעזור, אם האדם עצמו, לא יתרום את חלקו וייקח חלק פעיל ביישום העצות.
דומני שהסרטון המצורף פה, יספק לקורא את אותה אנרגיה הדרושה, כדי ליישם את העצות!

https://youtu.be/Sh9eRBxyw-I


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל