השבת בירושלים

"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים, שהוא אולם, אולם לה חלומות, עד שתעלה בהר, פריחת הליל, ותאיר לו בערוב יומו. עד שתעלה בהר, פריחת הליל, ותאיר לו בערוב יומו" אומר המשורר יונתן נתן. אכן לכל איש יש את ירושלים שלו, ואכן ירושלים מהלכת קסם על כל אחד ואחד. קסמה אינו ידוע מעין סודי חידתי מסתורי ואין אני יודע מה המיוחד שעושה אותה מה שהיא.

לא אחת הציקני מצפוני על שלא השכלתי לרכוש לי נחלה קטנה בעיר הקודש ירושלים. אך פתלתלים הם נתיבי חיוו של האדם ולא כל חלומותיו מתגשמים . כנחמה פורתא נוהג אני מידי פעם לבקר בעיר ולטייל בין סמטותיה שביליה בנייניה וכל פעם אני מוקסם מחדש כמו זה לי הפעם הראשונה.
וכשאני מטייל בסמטותיה נדמה לי שאני שומע מעין שירה שמימית חרישית המתנגנת במרחב. וכתליה אבניה שביליה כמו מספרים סיפורי היסטוריה עתיקים המתחברים עם ההווה. כי ההיסטוריה של ירושלים אכן שייכת לעבר, ולעבר הרחוק אך היא נוכחת בהווה ומשקיפה לפני עתיד. לא לחינם אמרו חז"ל "עשרה קבים של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו" (תלמוד בבלי). איני יודע אם המידה בקבים מדויקת אך אין ספק שיופיה שובה כל לב ועוד אמר המשורר יהודה עמיחי "האבן הירושלמית היא האבן היחידה שכואבת" מה שמלמד שהאבן הירושלמית אינה דוממת.
והנה הפעם בלי כוונת מכוון הגעתי לירושלים. והמעשה שהיה כך היה . בשיחת חולין עם איש יקר, חבר, איש שאוהב את החיים והחיים אוהבים אותו איש עסקים. אשקלוני מוכר בעמו, אך מחמת צנעת הפרט איני מזכיר את שמו. כשם שעסקאות טובות מתגלגלות לידו והוא אוספם ומלקטם בשמחה כך כדרכם של צדיקים מצוות המתגלגלות לידו אינו מחמיץ הזדמנות לקיימם. ותוך כדי שיחה מספר לי על דירה שרכש בירושלים במחיר מציאה והיא פנויה לאירוח בחינם אין כסף. ואם חפצה נפשי להתארח הא לך המפתח. קפצתי על המציאה ניצלתי זאת בהזדמנות הראשונה. ואני פה בירושלים עיר הקודש בדירת שלושה חדרים סטודנטיאלית מאובזרת בצניעות ובטוב טעם.
וכבר למחרת השכמנו קום כי הרי יפה שעה אחת של טיול בחוצות ירושלים, משעות רבות של שנת ישרים. יצאנו החוצה ואויר צונן צלול ננשף באפינו והעניק לנו חיות יתר ותחושת רוממות רוח.
שאלנו איך מגיעים למוזיאון יהדות איטליה אמרו לנו 700 מטר 7 דקות הליכה
שאלנו איך מגיעים לבית הכנסת הגדול אמרו לנו 500 מטר 7 דקות הליכה
שאלנו איך מגיעים למחנה יהדה אמרו לנו 1.6 ק"מ 20 דקות הליכה
שאלנו איך מגיעים לממילא אמרו לנו מספר דקות הליכה
נדמה נתלקטו ונתכנסו להם מספר שכיות החמדה שבעיר ושכנו סביב בית זה. חשבנו לטייל ברכב ברכבת באוטובוס אך מצאנו את עצמינו מהלכים רגלית קילומטרים רבים ונהנים מכל פינת היסטוריה המשתקפת מכל פינה ופינה רחוב שביל וסמטה.

שוק מחנה יהודה

מטבעם של שווקים בארץ ובעולם הם שוקקים קצביים שופעים צבעים, ריחות, טעמים. אך נדמה לי כי לשוק מחנה יהודה יש מעין נשמה יתרה ויש בו קצב משלו, קצב קוסמופוליטי. שוק מחנה יהודה הוא מותג שהפך כבר מזמן לאייקון ירושלמי מובהק שמרוכזים בו סיפורים מכל העדות, אגדות מקומיות, פוליטיקאים, מוסדות קולינריים וההיסטוריה של ירושלים הישנה והחדשה.
הגענו לשוק מחנה יהודה הלב הפועם של העיר . שוק שיש בו הכול בכול מכול. שלל צבעים ריחות וטעמים, מזרח ומערב משמשים בו בערבוביה, מחד דוכני כנפה, לוקום, באקלאוות, באזרי תבלינים ומרקחות, ומהצד האחר מסעדות קטנות בסגנון פריזאי, בארים ופאבים בסגנון ברלין ואמסטרדם. ביום השוק סואן רועש ושוקק בני אדם. המשלב דוכני שוק ירקות ודגים עם דוכני בוטיק ומאכלי גורמה, ובלילה הוא הופך לאחד ממוקדי המסיבות והברים המצליחים של העיר. הופך למרכז הבילוי הירושלמי. בארים, מסעדות, ופאבים עד השעות הקטנות של הלילה. ביום חמישי במיוחד עם סגירת הבסטות אחרי יום ארוך, בשוק שלא נח לרגע השוק הופך למעין מסיבה אחת גדולה, כשהירושלמים והתיירים מציפים את הבארים והמסעדות שנפתחים בסמטאות השוק בזה אחר זה כמעט כל אחד יכול למצוא את עצמו במחנה יהודה של הלילה. מוזיקה חיה, מסיבות רחוב, בירה, יין, אוכל, שיק ותרבות מזרחית הם רק חלק מהחוויה הלילית הבלתי נשכחת
ואף המרקם האנושי רב גווני ורב תרבותי. דלי העם, ונדיבי העם, תיירים מחויטים ומעונבים שהפרוטה מצויה בשפע בכיסם, ותיירים צעירים שביתם על גבם, האוגרים פרוטה לפרוטה כדי לממן כוס בירה צוננת או כוסית וודקה באחד הפאבים, וגם הקבצנים בסגנונות שונים הם יש קבצן נכה או המתחזה לנכה המעורר רגשי רחמים וחמלה, ויש הקבצן העליז המנגן ניגוני שמחה והרקדה. ואף נגני הרחוב יש מהם נגנים צעירים בתחילת דרכם המוסיקלית, ויש נגנים מבוגרים שנפלטו מתזמורות מכובדות בשל גילם המתקדם. אך חיידק המוסיקה דבק בהם ואינם יכולים שלא לנגן. בקיצור שוק מחנה יהודה זו חוויה רב תרבותית קולינארית מוסיקאלית. אכן זו חוויה רב חושית


התפילה בבית הכנסת הגדול

וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ ערב שבת קודש ככל שנטתה השמש מערבה האווירה נרגשת וההתרגשות מתעצמת. כבר משעות הצהריים מורגשת התנועה לקראת שבת קודש, השקט המבורך אט אט עוטף את העיר. השעה דוחקת, מחוגי השעון דוהרים לשעת כניסת השבת, והשמש מנמיכה רום וצוללת אט אט על גגות הבתים, המאבק נגד מחוגי השעון בעיצומו, ובתוככי הבתים פנימה עקרות הבית נמרצות עוסקות בכל מיני מלאכות והשלמות אחרונות לקבלת שבת מלכתה. מנקים מצחצחים מבריקים מבשמים, מטייבים התבשילים, ומייפים מעדני עונג שבת, מהדרין שולחן השבת, ומגמרים עבודות קטנות, ומשלימות קישוטים לחן וליופי כיאה לשבת מלכתה. כאותה כלה דקות ספורות לפני כניסתה לחופה, כך פני השבת בואי כלה! בואי כלה! שבת מלכתא. לרגע השיא ולקו הגמר מגיעים עם הדלקת נרות שבת. הפעולה שמסיימת את המרוץ המרתוני. הפעולה שחוצצת בין חול לקודש, הפעולה שבאופן רשמי משכינה את השבת על הבית. הפעולה שבאופן מוחשי מנתקת את המוח מהרהורי היום ומעסקי החולין ומחברתו לנשמה יתרה לרגעי קדושה ולשלווה עמוקה. עם הדלקת הנרות מתקבלת השבת ואסורה כל מלאכה. עם כניסת השבת נשמה יתרה שוררת על העיר הרגועה והשלווה, השקט הטוהר והקדושה עוטפים כל פינה. העיר מלאה הוד והדר. הקדושה מורגשת באוויר. נדמה גם החמצן האוויר מהול בקדושה ואף הנשימה יש בה יותר נשמה.


לקראת תפילת מעריב חיפשתי בית כנסת חוויתי, חסידי, קרליבכי, משהו עם זמירת שבת ניגונים שירה וריקודים. יסלחו לי הטוניסאים והמרוקאים שתפילתם כמצוות השם מלומדה דקלום של טקסט חסר נשמה ורוח חייה. ראיתי תנועה לכיוון מסוים הלכתי אחריהם והגעתי לבית הכנסת הגדול. וווואאאאוווו! איזה עוצמה איזה קדושה זה כבר לא מקדש מעט. זה הרבה יותר. 2000 מקומות ישיבה תפוסים עד אפס מקום ועוד רבים, רבים, במעברים צפופים! צפופים ! ואיש לא אמר צר לי המקום. מתברר זו הייתה תפילה חגיגית בהשתתפות ראש העיר משה ליאון ורבה של ירושלים הרב שלמה עמאר ובהשתתפות גדולי החזנים והפייטנים יחיאל נהרי ציון יחזקאל משה דואק ואליהו אוזן. אלפי פיות בחלל הקדוש שרים בעוצמה רבה "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה" ואלפי קולות מתחברות מתלכדות בהרמוניה נפלאה ועולות מעלה מעלה בחלל הענק של הבית ולרגע הבנתי מה שאמרו חז"ל תפילה בוקעת רקיעים. הרגשתי מנותק מהמציאות הפיזית הרגשתי אי שם מרחף בינות לנגינות ולזמירות ולאלפי הקולות העולות מעלה מעלה ומהדהדות בחלל העצום של בית הכנסת. התפלה ארכה שעה ארוכה, וכלל לא דחקה השעה. ניגון רודף ניגון, וזמר רודף זמר, ופיוט רודף פיוט, פעם במקהלה ופעם בקול סולו של החזן והאווירה ממש מחשמלת ורווית אנרגיה עוצמתית. חזרתי הביתה מעופף משייט מהלך אך לא על הקרקע כמו מרחף ומנותק מהמציאות הפיזית. זו הייתה שבת חווייתית עוצמתית. "למחרת השכמתי לאותו בית הכנסת וחוויתי שוב את אותה חווי בעוצמה יתרה והפעם אין לי מילים לתאר רק אומר וווואאאאאוווו! וווואאאאאוווו! וווואאאאאוווו!


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל