עַמוֹ לֹא עַמִי
וְהוּא אֲחִי לְפִי חוֹק,
דָּמוֹ הוּא דָּמִי
וְלִי הוּא רָחוֹק.
לִיבֵּנוּ בְּיַחַד הֵחֵל לְפַעֵם
וּבָרֶחֶם פָּרַצְנוּ יַחַד בִּבְכִי,
בְּיַחַד לִשְׁנֵינוּ גַּם אָב וְגַם אֵם
וְאֵין יוֹתֵר מְעֵשָׂו, שֶׁיוֹתֵר הוּא אֲחִי.
נִיסִיתִּי לְעַכְּבוֹ
וְהוּא... אֶת לַחֲצוֹ הִגְבִּיר,
תְּפַסְתִּיו בַּעֲקֵבוֹ
אַךְ רִאשׁוֹן פָּגַשׁ הוּא בָּאֲווִיר.
אֲנִי נִשְׁאָרְתִי פְּנִימָה
נוֹתָרְתִי מֵאֲחוֹר,
עֵשָׂו רִאשׁוֹן עָזַב אֶת אִימָא
וְהוּא נֶחֱשָׁב לַבְּכוֹר.
וְהוּא בִּגְלַל רָעָב שֶׁל רֶגַע
מָכַר לִי בְּכוֹרָתוֹ,
הוּא אֲחִי אַךְ לֹא קוֹלֵגָה
שִׁילַמְתִי תְּמוּרָתוֹ.
עֲבוּר עֵשָׂו אוֹצָר בָּלוּם
נָזִיד בְּתוֹךְ קְדֵירָה,
וְכָכָה בְּשָׂכָר שֶׁל כְּלוּם
קָנִיתִי הַבְּכוֹרָה.
מֵאָז הִרְבּוּ לִכְתוֹב
עַל סִכְסוּךְ לֹא מְיוּשָׁב,
עֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב
מֵאָז וְעַד עַכְשָׁיו.
עַמוֹ לֹא עַמִי
הוּא אֲחִי לְפִי חוֹק,
דָּמוֹ הוּא דָּמִי
וְלִי הוּא רָחוֹק,
וּבִזְכוּת...רִבְקָה אִמִי
זֶה אֶת זֶה, לֹא נִמְחֹק.