האבן על פי התהום

כשאפנה מבט לאחור בציר הזמן והאור, ביתי עוד עומד לצד הדרך, שביל מוביל אל המדרון, והלאה - שדה-חיטה פתוח לשקיעות, רחב ידיים ורחוף.

האבן על פי התהום


אֵלוֹהֵי הַיְּלָדִים שוֹמֵר יוֹמַם וָלֵיל
לְבָל תָּגוֹל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי –הַתֵּהוֹם.
כְּשֶאַפְנֶה מַבָּט לְאָחוֹר
בְּצִיר- הַזְּמַן וְהָאוֹר
בֵּיתִי עוֹמֵד לְצַד הַדֶּרֶךְ
שְבִיל מוֹבִיל אֶל הַמִּדְרוֹן
וְהַלְאָה- שָדֶה- חִטָּה פָּתוּחַ לִשְקִיעוֹת
רְחָב יָדַיִם וְרָחוּף.

עֲרָפֵל עַרְבַּיִם הֵשִיב
הֵד- רְפָאִים, צְלִיל צְחוֹק- מְשוּבָה
וְרִגְעֵי –גִּיל, נִחוֹחַ
זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת רְחוֹקִים.

מֵאַחוֹרֵי גַּבִּי יוֹם אַחֵר עָלָה
וְעֵץ הָאֲפָרְסֵק – בְּעֵת פְּרִיחָה
רֵיחוֹ עָדִין וְמָתוֹק
פִּי- אֶלֶף עִם הַטַּל בַּזְּרִיחָה.
כָּךְ נִחוֹחַ יַלְדוּת
וְטָעָם צוּף פְּרָחִים
דְּבָרִים פְּשוּטִים
אֶת הִרְהוּרַי מְלַוִּים.

אָנִי נוֹשֶאת כָּל יָמַי
מִנְּעִימַת אוֹתוֹ נִגּוּן
שֶאָבִי זִמֵּר בַּלֵּילוֹת שַבָּת.
בַּחַלּוֹן דָּלְקוּ נֵרוֹת
בַּשָּמַיִם כּוֹכָב רִאשוֹן עָלָה
וְאָנוּ הַסִבּוֹנוּ מִסָּבִיב
לְשֻלְחָן –עָרוּךְ, בְּבִגְדֵי-שַבָּת;
אָבִי, אִמִּי וַחֲמֵשֶת אָחַי.
וְהַזֶּמֶר הָהוּא הִתְנַגֵּן בְּנַפְשִי
כְּרַחַש נְהָרוּת לְבָנִים זוֹרְמִים
אֶל חוֹפִים עֲלוּמִים.
עַל גָּלֵיהֶם רָכַבְתִּי אֶל מְחוֹזוֹת קְסוּמִים.

וְהֶמְיַת הַמַּיִם הַמְּפַכִּים לִוּוּ אֶת שִירַת אָבִי
כְּקוֹלוֹת מִשָּמַיִם
הֵבִיאוּ אֶלַי בְּשוֹרַת תִּקְוָה וְרוֹךְ
וְמָצָאתִי נְשִימַת- חַיִּים בִּנְשִיבַת
צַפְרִירֵי- בֹּקֶר וְשִיחַ צִפָּרִים.
גָּם נִסְחַפְתִּי בַּסּוּפָה
כְּסִירַת מִפְרָשֹ לְלֹא עֹגֶן
דֶּרֶךְ מְבוֹכֵי כֶּאֶב וּצְחוֹק
לְגַלּוֹת דְּבָרִים, לָתוּר אֶת מִסְתָּרֵיהֶם
וְלִבְחֹן אֶת אָשֶר צִפָּה לִי
בְּקִפְלֵי מְנִיפוֹת יֹפְיָם הַנִּסְתָּר.

מְבוֹכִים שְל כֶּאֶב וּדְמָעוֹת
הוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל תַּחֲנוֹת כְּפֶצַע פָּתוּחַ
אַךְ תָּמִיד הֵאִירוּ מֵעַל
הַשֶּמֶש וְהַכּוֹכָבִים
וּפְרָחִים לִוּוּנִי
בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.
 
תמונה ראשית: לינק

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל