ברוך והחתול

ברוך קפץ הצידה כאשר כדור נוסף פילח את החדרון בו התבצר. בחוץ היו אלו אנשי הבולשת שירו עליו, אחרי שהוא סירב להסגיר את עצמו לידיהם. היה זה סופו של מרדף ארוך אחרי ברוך, שהיה יעד חשוב של המשטרה בשבועות האחרונים, אחרי שביצע כמה וכמה מעשי שוד מזוינים עם לא מעט פצועים ואף שני הרוגים.

 

ברוך היה די תשוש, ורק בזכות האינסטינקטים שלו הצליח לחמוק מהכדורים שפילחו מדי פעם את החדר הקטן שבו התבצר, אשר היה די חשוף ובלי מקום ממשי להתחבא בו.
הוא הטה אוזן קשבת, מנסה לנחש את המהלך הבא של השוטרים, כאשר יללת חתול קטן הסיחה את דעתו. הוא הביט למטה והבחין בחתולון כחוש, סתום עין, שהגיח מבחוץ והתקרב אליו.
 
"בום!" קול ירייה נוספת פילח את החדר, אחריה עוד ירייה ועוד ירייה.
"היי!" ברוך צעק לעבר החתול שהתקרב עתה ממש לתוך מטווח הכדורים שפילחו את החדר. הוא התכופף והרים את החתול ומיהר לסגת אחור, כאשר ירייה נוספת שרקה קרוב אליו. הוא אחז את החתול ביד אחת ובשנייה את אקדחו והתכופף קדימה, מכוון באקדחו אל הנקודה ששיער ששם עמדו השוטרים. מיד אחרי שירה, הטה את גופו אחורה, דוחף בידו את החתול לאחור, מעבר לטווח הכדורים. היריות הבאות שנורו הסיחו את דעתו מציפורני החתול שעתה ניסה להשתחרר מאחיזתו. באופן אינסטינקטיבי שמט את החתול ששרט אותו והלה התקדם לעבר השטח החשוף לכדורים. ברוך מיהר לזנק ולתפוס את החתול לפני שצרור יריות נוסף נורה לתוך החדר.
 
"לעזאזל! תהיה בשקט" לחש לעבר החתול שהתחיל ליילל, אבל לא ניסה להשתחרר שוב. ברוך התכרבל עתה עם החתול בפינת החדר, מבין שאין לו סיכוי לצאת מהמצור שהוטל עליו, אבל נחוש לא להיכנע בכל מקרה. החתול ליקק את פניו וברוך בחן אותו היטב. היה זה גור חתולים בהיר פרווה, שעין אחת שלו נסתמה מפאת מחלה או חבלה כלשהי. הוא היה כחוש, אבל ערני. אוזניו היו זקופות והוא הביט בברוך בעינו האחת מיילל, כמי שמבקש אוכל כנראה. ברוך פשפש בכיסו והוציא את הכריך שהיה תחוב לו שם, הוציא את הנקניק ממנו והושיט אותו לחתול, שטרף אותו בעונג ובמהירות. חיוך התפשט על פניו של ברוך, "אתה רעב, אהה?" לחש. הוא הניח את החתול על הרצפה וליטף אותו. אבל מיד תפס אותו חזרה, כאשר החתול ניסה שוב להתקרב לשטח שהיה בטווח היריות.
 
ברוך הצליח אמנם להשלים את תנועת החזרת החתול אחורה, אבל בדרך חטף כדור ממש בצווארו ומיד כאשר הטה את גופו אחורה, התמוטט ונפל.
רק כעבור דקות ארוכות, של יריות שהלכו וגברו, הבינו השוטרים שברוך כבר לא יכול לסכן אותם ונכנסו פנימה.
ברוך היה שרוי אפרקדן על הרצפה, ידו האחת מונחת הצידה אוחזת עדיין באקדחו וידו השנייה כמו מלטפת עדיין גור חתולים שהיה לידו.
הבלש, מורדו, הביט בתדהמה בחתולון הצמוד לגופתו של ברוך, מיילל ומסרב לזוז. "בחיי", סינן מבין שפתיו, "תראו מה זה!" אחד השוטרים שנכנס איתו היסס רגע, הביט בבלש, בטרם ניגש אל הגופה לסימון המקום.
"זה בסדר", אמר מורדו, והרים את החתולון, הביט בו בתימהון מקרוב ואחר הניח אותו הרחק מהגופה. "החתול הזה יצטרך למצוא לו בעלים חדשים", אמר, בטרם עזב את החדר...

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל