אלוהים והסטטיסטיקה ביצירתו, חומר למחשבה - פרק ב

חומר למחשבה - פרק ב, זכות הבחירה ותבונת האדם בעולם שחלק ממרכיביו סטטיסטיים והסתברותיים. האם אלוהים הפקיד בידי האדם תפקיד בשמירה והגנה על שלום העולם? האם האדם יכול לנצל מרכיבים הסתברותיים אלו לשיפור איכות חייו?

בפרק הקודם תיארתי את התפקיד בו משחקות הסטטיסטיקה וההסתברות בבריאת העולם ומבטיחות את קיומו של העולם לעד.
פרופ' מ. אורן לואידור מהטכניון כתב "בין אם העולם הוא הסתברותי ובין אם לא (דטרמיניסטי), כמות המשתנים העצומה שבהם תלויים תופעות בעולם, גורמות לכך שההנחה שהן מונעות ממנגנון אקראי מהווה קירוב טוב המאפשר מחד להסביר תופעות ומאידך לחזות היבטים שונים שלהן".
הרב משה בן מימון (הרמב"ם) מגדולי רבני ישראל בכל הדורות מסביר בספרו הפילוסופי "מורה נבוכים", כי האדם אינו יכול לראות את אלוהים אך האדם יכול ללמוד ממעשה ידיו ולנסות להבין את רצונו ואת כוונתו של בורא עולם.
ידוע שהבריאה מורכבת ממיליארדים רבים של פריטים, מערכות ותהליכים אשר ברובם אינם פועלים על בסיס אקראי והן תעלומות בעינן . אצל בני האדם במערכות כגון: ראיה, שמיעה ,מישוש, חשיבה ועוד.. ואילו בטבע מתרחשות תופעות שמולן האדם עומד חסר אונים אף כי את חלקם הוא יודע להסביר.
בזכות אותה תבונה מיוחדת אשר ניתנה לאדם, (פאר יצירתו של אלוהים) האדם זוכה בתנ"ך להשוואה אלוהית - "בצלמו ברא אותו", והיכולת של "זכות הבחירה" אשר ניתנה לאדם היא הבסיס לאינטליגנציה זו, והיא מאפשרת לבני האדם לבחור את דרכם.
ייצרו של האדם הינו גורם מכריע בבחירת דרכו לטוב ולרע, ועשיית הרע באופן קיצוני וכמותי מסכנת את הבריאה, את היצירה האלוהית, שלום העולם והחיים על פני כדור הארץ, ניתן לומר שרמות גדולות מדי של רוע המכוונות על ידי האדם מזעזעות את העולם ומסכנות את הממוצע ההסתברותי לקיום העולם לעד.
תורות רבות מחנכות לעשיית הטוב, הרמב"ם סבר שלסיפורי התנ"ך והמסורת תפקיד חינוכי חשוב, אשר נועד לכוון את בני האדם לעשיית הטוב (שהוא רצונו של בורא עולם) ולאפשר קיומו של העולם לעד. התורה היוותה מרכיב חשוב בבנייתה של החברה בתחילת דרכה, השפעתה בחינוך ובהדרכה סיפקו עדיפות לצד הטוב ב"זכות הבחירה", ובכך עזרו לשמירת שלומו של העולם לעד. לאור זאת נשאלת השאלה האם התנ"ך הוא התערבות ותיקון אלוהי בהטיית הטוב ב"זכות הבחירה"?
ע"פ התורה, אלוהים התערב פעמיים ודילל את אוכלוסיית הרוע, מכיוון שבעיניו בני האדם עשו את הרע באופן קיצוני (במבול – מקרה נוח, ובסדום - מקרה לוט) . האם התערבותו של אלוהים נבעה מחששו לשלום העולם?
מחד, בכללותו קיים המון רוע וסבל שעדיין לא מסכן את העולם ומאידך ברוב מדינות העולם המתקדם נוהגים לפי המסרים העיקריים שהתנ"ך קבע במערכת של משפט וחוקים. במדינות רבות יש דמוקרטיה שמאפשרת לאזרח לבחור את מנהיגיו, כל אלה לא היו ברורים בתחילת דרכו של האדם האינטליגנטי.
כפי שתארתי הקניית התבונה לאדם, וזכות הבחירה עלולים היו לגרום לבעיות קשות אך מצד שני הם גם מפיחים תקווה גדולה לאדם, הם מאפשרים לאדם לנתב את יכולתו ולהתערב במרכיבים ההסתברותיים ובכך לשפר את חייו.
בעבר, עד תחילת המאה ה- 19 (במשך אלפי שנים) אחוז המתים בזמן הלידה היה גבוה במיוחד מעל ל- 30% , תינוקות וילדים רבים מתו ממחלות, ומפגעים שונים. ממוצע תוחלת חייו של האדם הייתה נמוכה מאוד. היבול היה דל, והתלות בגשמים הייתה קריטית להתקיימות בשנה עד שנתיים של בצורת.
היום, כמעט ולא מתים תינוקות בלידה, יש מיעוט לידות עם מומים ופגמים, החיסונים, הסטריליות והתקדמות המדע שיפרו את איכות חייו של האזרח באופן קיצוני, תוחלת החיים כמעט והוכפלה. והיבולים שולשו. ומעבר לכך האדם נרתם לעזרת העולם, הוא חוקר ומתמודד עם בעיות שהיו מוגדרות כשייכות לבורא עולם כמו: בעיית גזי החממה, בעיית האוזון, נפילת אסטרואידים, רעידות אדמה, ועוד בעיות שונות עד לחקר גרמי השמיים ושליחת חלליות מחקר לגלקסיות אחרות.
סוף דבר:
הבנת המרכיבים הסטטיסטיים בבריאה, מעוררת את בני האדם לחקור, לחזות ולשפר את איכות חיינו לטובת הדורות הבאים. היא מבדילה את חשיבות הטוב ב "זכות הבחירה", וממריצה אותנו לחברה סובלנית, בריאה וחזקה, המבינה טוב יותר את השונות בין בני האדם (כולם בני אלוהים), חברה תומכת בחלשים ובעלי המומים, ומספקת הסבר נוח לספר הספרים – התורה (החוקים והמצוות) שנלמד מנושאי המסורת בחינוכו הראשוני של האדם .
נראה שאותה תבונה בבני האדם מכילה גם את מצפונו ואת "ההשגחה הפרטית" שלו, והיא נמצאת אצל כל אדם טבועה בתוכו, ועלינו לכוונה לטוב.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל