מדברים על זוגיות! מה הקטע? - פרק 4

אנחנו מוכנים להתפשר על הרבה דברים, אינטימיות וסקס הם לא אחד מהם. לפני שאתן מזמינות אותנו להיות בזוגיות איתכן תחשבו טוב, לא בטוח שאתן רוצות שיסתובב לכם בבית גבר מתוסכל, חרמן עם זיקפה שחושב כל שתי דקות על איך להכניס אתכן למיטה!

 

קטע ז': כמה טוב שבאת הביתה

בוקר טוב, ערב טוב ולילה טוב לכל הנשים הקטנות והעדינות שבזכותן אגב אנחנו כאן ובגללן אנחנו עוזבים הרבה יותר מהר את העולם הזה.
לא להתנפל עלי! אני לא המצאתי את זה! כנסו לגוגל ובדקו, זאת הסטטיסטיקה! האישה חיה כשבע שנים יותר מהגבר.
לא פלא שהדירות המוגנות מלאות בפולניות משועממות שהרגו את בעליהן ומאידך יש שם אולי גבר אחד או שניים ששרדו את הסטטיסטיקה, אבל אל דאגה, ברגע זה ממש הפולניה יושבת לו על העורק הראשי... של הלב!!
אבל לא על זה רציתי לדבר. בואו נדבר על הדבר הכי יפה בעולם, לחיות ביחד!
 
יש בעיה? בהחלט שיש בעיה!
חגיגות ירח הדבש הסתיימו והנה אנחנו גרים ביחד, עכשיו הכל אמור להיות יותר נוח, יותר זמין, יותר ביחד. אז למה הכל הפוך?
עברנו לגור ביחד כדי לשדרג את עצמנו, כי אנחנו אוהבים ולא רוצים להיות אחד בלעדי השניה ובנוסף, סוף כל סוף אני יכול להעביר את כל הלילה בשינה!
והנה עוד לא הספקתי להגיד איזה כיף לי, ירד הסקס ואיתו ירדה גם תשומת הלב. האינטימיות הזוגית מתדרדרת ועוד רגע היא ואנחנו על הקרשים!
למה?! מה קרה?!
 
הנה מספר הברקות של בנות לשאלה: למה אחרי תקופה של כשישה חודשים מאז שעוברים לגור ביחד יש התדרדרות באינטימיות ובביחד?
1. "תפסיק לחשוב כמו ילד קטן, יש לי מספיק ילדים לטפל בהם, תהיה בוגר!" - מעניין... האם בגלל שבאתי בדרישות זה אומר שאני ילד מגודל?
2. "עכשיו שאנחנו ביחד אני מרגישה שאם אין לי זמן היום, תמיד יש מחר" - זה רציני?! אני מציע שתספרי עד עשר והמחר שלך יהיה הרבה יותר טוב בלעדיי!!
3. "אתה מחפש לריב איתי?! רק עכשיו סיימתי עם הילדים ובאתי לנוח על הספה!" - טוב זה כבר יותר מידיי, עם אחת כזאת לא מתעסקים. חכה שהיא תלך לעבודה, קח את שני זוגות התחתונים שהבאת וברח. אם הבאת דברים נוספים תשאיר, הם כבר לא שלך!
4. "לא טוב לך? אני יודעת שאתה לא רגיל, הילדים מפריעים לך? אתה כבר לא זוכר איך זה ביחד" - אוי ווי... לא זוכר איך זה ביחד?! הצחקת אותי!! לך תסביר לה שאני לא שם כי אני זוכר טוב מאד איך היה היחד...!!

והנה עוד מספר הברקות של בנות המין היפה לשאלה: למה אחרי שעוברים לגור ביחד אנחנו עושים סקס במינון נמוך יותר?
1. "אתה לא שומע שהילדים ערים עדיין?"
2. "לא היום מאמי, יש לי יום ארוך מחר".
3. "אני במחזור".
4. "אני עדיין במחזור!"
5. (עשרה ימים לאחר מכן) "אני לא יודעת, עדיין יש קצת צבע".

- סטודנטיות -
6. "יש לי מבחן מחר".
7. "סוף סימסטר".

- הסטודנטיות המתוחכמות! -
8. "מאמי אני רוצה, אולי תחכה לי עוד כמה דקות, רק מסיימת עוד משפט או שניים" - השעה כבר שתים עשרה בלילה - באחת וחצי היא מעירה אותי, "מאמי בוא למיטה". אני גורר את עצמי לחדר, הדבר האחרון שאני רוצה הרגע זה לעשות סקס, גם היא, בדוק. פעם ניסיתי, שטפתי פנים והגעתי למיטה כמו נמר. איך שאני מתחיל, בלי היסוס היא שולפת לי, "לא מאמי, יש לי מבחן מחר".

בנות יקרות לידיעתכן!!
* אנחנו לא עוזבים את המערכת בגלל הילדים שלכן, אין לנו בעיה איתם, אם החלטנו להיות בזוגיות כנראה שידענו שיש גם ילדים בתמונה, קצת קשה להסתיר, לא?! למעשה זו הפעם הראשונה בחיינו שאנחנו יכולים לא להתערב בגידול הילדים ולעשות אתכן מרוצות באותו הזמן.
* אנחנו מוכנים להתפשר על הרבה דברים, אינטימיות וסקס הם לא אחד מהם. לפני שאתן מזמינות אותנו להיות בזוגיות איתכן תחשבו טוב, לא בטוח שאתן רוצות שיסתובב לכם בבית גבר מתוסכל, חרמן עם זיקפה שחושב כל שתי דקות על איך להכניס אותכן למיטה!

לסיכום:
הזוגיות, כמו בצבא, מתחלקת לשלושה חלקים, מדובר כמובן מצידנו הגברים, האמריקנים הגדירו את זה בצורה הטובה והבוטה ביותר:
Feed me, Fuck me, Shut the fuck up. Or FFS
1. "feed me" - האכילי אותי, תדאגי שיהיה לי טוב ונעים. חייל טוב מתפקד טוב על בטן מלאה.
2. "fuck me" - אל תשאירי אותי חרמן ומתוסכל, גבר שבע מבחינה אינטימית לא רועה בשדות זרים (זרות), חוץ מאלה שיוצאים מהארון ואם יש ביניכם כאלו, עימכם הסליחה.
3. "shut the fuck up" - אנחנו אוהבים לשמוע מה שיש לכם לומר אבל בלי חפירות, אין לנו כוח נפשי לברבורי השכל שלכן. חייגי לחברה, דברי עם החבר האפלטוני שלך, רק עיזבי אותי באימ'שלך!
 

 

קטע אחרון: ברוך השם

לא לא, לא הבנתם, שם הקטע הוא "ברוך השם. תמיד ברוך אשם, שקיימנו והגיענו ופטרנו מזו ומזה".

טוב אז מה היה לנו שם? באתי, גרתי, דאגתי, גידלתי ילדים (לא שלי), מצפים ממני, מתרגזים עלי, אין זמן בשבילי... אין סקס!
רגע!! רגע!! מזכיר לי את חיי הנישואין שלי ואני זוכר שנשבעתי שלשם אני לא חוזר... לעולם!!
אני קם בבוקר וממשיך בשיגרה על אוטומט, במכון כושר שומרים ממני מרחק ואני אפילו לא יודע למה. רואים עלי? אולי הם חושבים שזה מדבק, בטח יש להם אישה... וילדים.
החברים שלי מנסים לברר מי המלפפון החמוץ שהחליף את הבחור המצחיק ההוא עם הפלפל בתחת. ואני? אני כמו בת יענה, קובר את הראש בחול עד יעבור זעם.
בוקר אחד אני קם, מסתכל במראה, רואה את הבחור הכבוי שמסתכל בתסכול בחזרה ולא מצליח לזהות את עצמי בתוכו. מסתכל על שעון הקיר ורואה ששוב בזבזתי שנתיים מהחיים למען עתיד טוב יותר.
גורר את עצמי לחדר...
מקפל את הציוד מהמדף היחיד שהיא הסכימה לתת לי...
מוציא את הנעליים מהשרותים, הם שם כי הריח הפריע לה. לוקח את הכביסה המלוכלכת ומתפלל שלא השארתי שום דבר מאחור - שדרך אגב תמיד קורה - והולך.
לאן, אתם שואלים?
חזרה לאותו מקום רק עם מישהי אחרת.
 

 

תם ולא נשלם סיפור מעללי במרחבי מימד הגרושים גרושות, לכל אלה שעקבו אחרי כל הפרקים אני רוצה לספר את מה שמתרחש מאחורי הקלעים, בתוכי!

אני בוחר להציג את הסיפורים בצורה סרקסטית עם מעט הומור שחור ולפעמים שפה בוטה משהו, אלו אולי אמצעי הגנה בהם אני משתמש על מנת להסוות את המתחולל בקירבי.
אני חייב לציין שהסיפורים במהותם נכתבו עם האמת שלי והאמת שזורה לאורך כל הדרך אבל עטופה ברבדים של מילים צבעוניות, שנותנות נופך מעניין יותר למציאות העגמומית משהו שבה אנו חיים. וכמובן גם להסוות במקצת את זהותם של הנשים הנהדרות שחלקו איתי את הדרך אל האושר.
תודה לכן!
תודה נוספת לזוגתי לחיים שסבלה בשקט וב"אהבה" את "זיוני השכל" שלי ובהרבה סבלנות הסכימה לשמוע את בליל השטויות שאני כותב - ולהיות שפן הנסיונות - שוב ושוב מבלי לפצות פה ולהתלונן.
תודה!
 
עצה ידידותית ממני.
בחיים יש לנו הרבה דברים שאנו רוצים לעשות ומשום מה בסופו של דבר הם מתפספסים, חוסר זמן, אין כוח, אין חשק ועוד... מתברר שבזוגיות אנו עוברים את אותו תהליך.
זוגיות אינה דבר מובן מאליו, על מנת לחיות בזוגיות טובה יש לתחזק את הקשר, ללמוד וללמד, להפתיע, לתת ולוותר.
אפשר לדמות את הזוגיות לעבודה.
לדוגמא, העבודה בה אנו עוסקים. גם לאחר שלמדנו אותה ושכללנו את מהלכנו על מנת להוציא את המיטב שבנו, ועכשיו, אחרי שאנו יודעים את תפקידנו על בוריו, לכאורה אנו יכולים לנוח על זרי דפנה ולא לעשות דבר מלבד את המתחייב, כל אחד בהתאם לתפקידו. עדיין אין זה נכון לאורך זמן. ברגע שיגיע מישהו עם יכולות טובות משלנו מקומנו אינו בטוח יותר. על כן רובנו יוצאים לקורסים וסמינרים, מנויים לאתרים שונים ומעדכנים את עצמנו מידיי יום/שבוע/חודש על מנת להיות במרכז העניינים, בראש החץ!
הדבר נמשל לזוגיות בה אנו חיים עשרים וארבע שעות ביממה, שבע ימים בשבוע ואין, אין לאן לברוח!
אל תספרו לעצמכם כמה הזוגיות שלכם עייפה. שאתם מרוחקים אחד מהשניה. הוא לא ישתנה. היא לא תשתנה. ועוד מליון ואחד תרוצים שכל משמעותם היא, אין לי זמן, אין לי כוח, אין לי חשק...
אין צורך להתעלק אחת על השני או לצאת מגדרנו כל יום ויום, זה יחזיק בדיוק שבוע!
העידן בו אנו חיים משוכלל ומקל עלינו את הקשר, מילה טובה ב-SMS , סמיילי, טלפון, פתק על המקרר/כרית.
לא מזמן ידידה טובה התקשרה אלי וסיפרה לי איך במהלך קטן, שהצריך המון אומץ וראש פתוח, היא שינתה גישה בזוגיות ואילו המילים אשר אמרה לי בדיוק: "מיקי, כל מה שעשיתי זה להזיז את הסוויצ' בראש, לא להאמין איך שינוי במחשבה שלי שינה את המקום שלי ושל בן זוגי בקשר, כיף וטוב לי!"
 
ולסיום, אני מאחל לכולנו המשך חיים טובים. אל תעשו מחר את מה שאפשר לעשות היום, ואל תעשו היום את מה שאפשר לעשות הרגע... שינוי!
 
תמונות: freedigitalphotos.net

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל