דם המכבים - תערוכה במוזיאון הנגב

תערוכה שהיא תגובות האמנים על מלחמות ישראל בציור, פיסול, צילום וכו'.

מוזיאון הנגב לאמנות מציג תערוכה מאוד מענינת ושונה. שם התערוכה - דם המכבים.
המוזיאון נמצא בעיר העתיקה של באר שבע, במבנה עתיק עוד מהתקופה העותומנית בארץ. הוא הוקם בשנת 1906, שימש את המנדט ולאחר מכן הפך לבית ספר לבנות. ב-1948 התמקמה בו העיריה ועם בנית בית העיריה החדש הפך למוזיאון הנגב.
ב-2004 עבר המבנה שיפוץ יסודי והיום הוא מבנה לשימור.
במוזיאון לא מתקיימות תצוגות קבע, אלא הוא מציג תצוגות מתחלפות כאשר כל תצוגה נמשכת כמה חודשים.

המיוחד בתערוכה "דם המכבים" הוא שזו תערוכה הבאה להראות תגובות אמנותיות למלחמות ישראל, כאשר היא נוגעת לחרדה של האוכלוסיה, הכאב והשכול על נפילת בנים, בעלים, אחים, קרובים ויקירים.
זאת הפעם הראשונה שהאמנות מגיבה בתערוכה בכל הקשור למלחמה ותוצאותיה.

מוצגים בתערוכה עבודות של אמנים ידועים המגיבים בעבודותיהם על המלחמה.
אוצרת התערוכה הנה ד"ר מירי גל עזר והיא בחרה בעבודות מסוגים שונים של אמנות כגון ציור, פיסול, עבודות וידאו, צילום ועוד.
היא בחרה להציג את עבודותיהם של אמנים שונים שהשתתפו במלחמות, או שהמלחמות נגעו בהם כהורים, רעיות, אחים, אחיות, קרובים ואזרחים מהשורה.

בתערוכה מיוצגים אמנים שהשתתפו במלחמת העצמאות, והיא כוללת את כל המלחמות, לרבות המלחמה האחרונה וכן אינתיפאדה.
בתערוכה מוצגים עבודותיהם של 33 אמנים שונים, שחלק מעבודותיהם מוצגות לראשונה בתערוכה זו.
העבודות המוצגות הן מתקופות שונות. אפשר לראות עבודה של לודויג בלום, המציג את מגדל המים בנגבה; את משה שמיר - אמנון הפצוע; מנחם שמי -דיוקן לג'ימי המת; עבודות של תומרקין ורבים אחרים.

האוצרת הבהירה מדוע נבחר שם התערוכה כפי שנבחר.
'דם המכבים' הנו פרח בר, המופיע על מדבקת "יזכור" של יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. פרח זה משמש סמל לגבורת הנופלים.

בתערוכה אפשר, כאמור, להתרשם מהתגובות השונות שהאמנים הגיבו ומביעים את רגשותיהם בכל מה שקשור למלחמה.

התערוכה מוצגת בחמישה אולמות שונים של המוזיאון, כאשר כל אולם מוקדש לנושא אחר הקשור לתגובות האמנים על המלחמה.
כל אמן ותגובתו הספציפית והמיוחדת שלו. יש המגיב ע"י הצגת פסל של אדם שנפצע בפיצוץ, אחר המגיב בציור של ילדים הנמצאים בחדרם בעת הפצצה, שלישי בתמונת קרב מתוך זכרונו.

כל אחד מביע את תגובתו, הרגשתו, כאבו, השכול בעקבות המלחמה כאשר כל אחד יוצא מנקודת מבט אחרת, שונה, אינדיבידואלית וקשורה בזכרונו האישי.
הכאב, השכול והחרדה מוצגים באופנים שונים בהתאם לסגנון האמן, חוויותיו הקשות שחווה וקירבתו אל המלחמה.
התערוכה מתמקדת בכאבים מהמלחמות שהמדינה והעם עברו מאז קום המדינה.
היא מעלה מחדש בפני המתבונן ביצירות רגשות חבויים וזכרונות לא נעימים.

תערוכה מיוחדת מלאת רגש שכדאי לראות.

 
 

 
תמונה ראשית: Gideon Pisanty - גדעון פיזנטי - (Gidip)
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל