סִפֵּר לִי חֲבֵרִי לִקְרַאת סוֹף הַשָּׁנָה / עַל שִׂיחָהּ שֶׁנִּהֵל וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ :

"...וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי עוֹמֵד, עִם אַחַי הַלְּוִיִּים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ".

כָּךְ הָיָה וְזֶה אֲמִתִּי / שׁוּם מִלָּה לֹא בָּדִיתִי.

שַׂר אֲנִי לָהּ / שָׁרָה הִיא לִי,

קֹרַח לֹא דּוֹרֵשׁ אֱמוּנָה / וְכוֹחוֹ עוֹלֶה מֵהַפְגָּנָה לְהַפְגָּנָה.

אֲנִי כּוֹתֵב וּמוֹחֵק, כּוֹתֵב וּמוֹחֵק / וְכָל הַזְּמַן, אֲנִי בּוֹכֶה וְצוֹחֵק.

יִשְׂרָאֵל הַצִּיּוֹנִית וְהַיָּפָה / אָנָּא הָרִימִי אֶת הַכְּפָפָה.

אִם תַּעֲשׂוּ הַיּוֹם דְּבַר מָה עֲבוּרֵנוּ / דַּוְקָא אַתֶּם תֵּהָנוּ, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְגִילֵנוּ.

כֵּן, יֵשׁ לִי תְּפִלָּה וַחֲלוֹם/ לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן וְגַם בְּשָׁלוֹם.