גם בשיא התחכום, שיניה היו קשות לשיקום.

לִכְתֹּב יֵשׁ לִי שְׁאִיפָה: / "וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה"

זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי / אַף אֶחָד לֹא יִשָּׁאֵר בְּלִי,

לַבּוֹדְדִים וְלַבּוֹדְדוֹת/ יֵשׁ גַּם מִלִּים מְעוֹדְדוֹת,

שְׁנֵינוּ יַחַד, נַעֲרֹךְ סֵדֶר מֻשְׁלָם.

הַחֶבְרָה תִּהְיֶה בְּרִיאָה, זוֹ אֵינָהּ נְבוּאָה אֲבָל זוֹ כְּמִיהָה.

הוּא כָּל כָּךְ מִסְכֵּן וְדַק הוּא בְּסַךְ הַכֹּל חַיְדַּק,

"בשלח" שבת שירה / לדורות היא נמסרה

סִפֵּר לִי חֲבֵרִי לִקְרַאת סוֹף הַשָּׁנָה / עַל שִׂיחָהּ שֶׁנִּהֵל וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ :