אוּלַי בִּגְלַל גִּילִי ? בְּשֶׁל מֶזֶג הָאֲוִיר ? הַכֹּל נִרְאֶה לִי אֱוִילִי נִשְׁמַע לִי לֹא סָבִיר.

אֶסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת תְּנָאִים, אַךְ אֲנִי רוֹצֶה לָחוּשׁ אֶת הַחַיִּים.

כָּךְ יוֹאלִישׁ עוֹבֵר מֵרוֹפֵא לָרוֹפֵא / וְאֵין לוֹ יוֹם דַּל, לִפְעָמִים הוּא תּוֹפֵס יוֹם יָפֶה / כְּשֶׁהוּא מְגַשּׁ..

יִשְׂרָאֵל הַיָּפָה וְהָאַחֶרֶת / זוֹ יִשְׂרָאֵל חֲזָקָה שֶׁאֵינָה מְוַתֶּרֶת.

כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה .

כַּמָּה אֱוִוילִי הַחַיִּים בְּגִילִי, רְצוֹנִי לְיוֹתֵר וַאֲנִי חַיָיב לְוַותֵּר.

שאו כתב זה בכיס או בארנק / וקבלו אותו כמענק, תמצאו בו מזור ופתרון / לפריקת כאבים, מתחים וחרון.

עַל מִרְיָם הַנְּבִיאָה רַבַּת הַפְּעָלִים, נִסְגַּר הַגּוֹלֵל עִם חֲמֵשֶׁת הַמִּלִּים.

קרח בעל ההון / חשק גם בשלטון / אך אז, שום עורך עיתון / לא העז לרטון.