הגיע הזמן לחירות הפרט ושיוויון זכויות

זה הזמן לנקוט עמדה באיזה צד אנחנו נמצאים

לימוד עם חבר יקר הביא לחשיפת דפוס חשיבה והתנהגות שולט אשר השתלט על האדם ונמצא בתת מודע. הטעות הבסיסית נחשפת בחכמת הצמצום. בסוד הצמצום.
אותו דפוס שהשתלט על חייו של אדם מכונה בשפה העתיקה אליל. קונספט מסויים שאפשר לתמצת במילה אחת, כמו למשל: אני לבד. אני בודד. אני לבדי בעולם. ואז, מתוך המשפט הזה נבנית הגישה של אותו אדם למכלול חייו. ביטוי אחר שמוכר בעולם הטיפול הוא הטעות הבסיסית. למשל, אם ניקח את המשפט: אני לבדי בעולם. זאת טעות בסיסית שיוצרת אדם זאב או אדם לאדם זאב. כמו המסקנה של רבי אלעזר בן דורדיא: שהוא לבדו ואין עוד מלבדו וכך שקע לבסוף בעומק הכאב ומת מתוך תשובה קשה כשאול. אבל תלמידו של רבי חייא שאמנם ירד לתהומות ניצל בזכות ציציותיו ושב לקהילה המחבקת ולרבי חייא הגדול המחבק וקהילת הברית והייעוד השיבה אותו לתשובה על הטעות הבסיסית: אני לא לבד. הקהילה איתי. כוח עליון איתי. אלוהים איתי.
ואז הגישה לחיים משתנה והשינוי מתחיל ברצון להשתחרר מהאליל. להשתחרר מהטעות הבסיסית. לרצות לרצות להשתחרר מהאליל שלי. להפסיק לנהל את חיי מתוך אמונה מוטעית או שלילית ולשנן לעצמי: אני לא לבד. ולבקש ולהתפלל שאלוהים ישחרר אותי מעבודת האליל.
המטרה היא לא להכחיד את האמונה הבסיסית אלא ליצור מנעד רחב שכולל את הקצוות. בקצה אחד שלילי יש את הדעה שאני לבד. ובקצה ההפוך הדעה החיובית: אני לא לבד. להתמקד בקצה החיובי מבלי לאבד את הקצה השלילי. שני הקצוות משקפים מציאות אמיתית. כך כתובה המשנה: אם אין אני לי מי לי. כלומר אני לבד. וההמשך וכשאני לעצמי מה אני. כלומר אני לא לבד. והסייפא היא העיקר. אני לא לבד.
כשאני כאדם לא שבוי בקונספט אלא מודע לו ומאזן אותו, רק אז אני בן חורין. רק אז אני חי מתוך חירות. לפעמים זו חירות קשה. כי א.נשים נוטים להתבצר בעמדה או בדעה אחת וזאת הופכת לטעות בסיסית אבל היא נוחה לאדם שמחפש משמעות שחור לבן ומתמכר לוודאות עיוורת. לאמונה עיוורת.
זה נוח יותר ולכאורה נותן הסבר פשוט למציאות המורכבת. זה נותן יציבות מדומה.
כך נכשלנו במלחמת ההתשה ויותר מכך במלחמת יום הכיפורים כי ההנהגה היתה שבועה בקונספט שגוי שנתן לא.נשים תחושת בטחון ומציאות מדומה שהתרסקה במחיר דמים נורא ואיום.
לכן,
עלינו לזהות דפוס חשיבה בסיסי ולפיו התנהגות חוזרת על עצמה שהפסיקה לשרת אותנו נאמנה אלא לוכדת אותנו באמונת שווא מסוכנת והרסנית.
ואז. אנחנו משתחררים מהטעות הבסיסית ומאזנים אותה בתוך משוואה נכונה יותר לנו ומועילה לחיינו.
חירות קשה היא חירותו של האדם שמבין שתפקידו במציאות אינו כפי שחשב עד כה ואינו מבטיח לו גן של שושנים אלא רצון האלוהים הוא שונה ומייעד אותו לתפקיד מיוחד ולפעמים עם השלכות הרות גורל.
כך כותב בספריו דוקטור יאיר כספי האהוב עליי ביותר.
החיפוש אחר משמעות בחיינו מחייב אותנו לצאת מהנחות יסוד שגויות ולהתפתח למגע אמיתי וכנה עם המציאות.
כך נולד עם.
כך נולד אדם.
כך נולדים מחדש.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל