לטיול יצאנו

זהו המקום שעל פי האמונה הנוצרית, פוגשים שניים מתלמידיו של ישוע לראשונה, את הצלוב, לאחר שקם לתחייה.

אלו הם ימים נעימים של חורף שמשית, אבל גם של הגשם והקור, המשאיר אחריו ריחות מיוחדים של אדמה, פרדסים ופירות הדר. כל אלו הם סימני חורף, הזכורים לנו מתקופת הילדות.
מצאנו את עצמנו עם חצי עם ישראל, שיצאו אל הטבע. עשינו את דרכנו אל עיירת המחוז הרומית ביזנטית, השוכנת על הדרך בין רמלה לנבי סמואל, הלא היא אמאוס.
זהו המקום שעל פי האמונה הנוצרית, פוגשים שניים מתלמידיו של ישוע לראשונה, את הצלוב, לאחר שקם לתחייה. בביקורי האחרון שם, נשמע פתאום, רעש חבורת אופנוענים, שמופיעה במקום הפסטורלי, באופן פראי.


היו אלה קבוצת רוכבי אופנועי יוקרה, מצוחצחים ובוהקים מסוג הארלי דוידסון. תלבושתם צעקנית ומצועצעת, מקושטת במיני סמלים וצבעים פסיכודליים. המראה שלהם, האמריקאי, נראה מזויף, יותר מאשר אוטנטי
אמאוס ניקופוליס, הנקראת גם בשם חמת או חמתא. על פי חז"ל זהו המקום בעל מעיינות המרפא החמים, שנבעו מהאדמה. עיירה שהוקמה בראשית המאה השלישית. גם מוזכר שם שבמקום התקיימה קהילה יהודית גדולה. מראה הנוף הפורה והשופע ירוק, מדהים ועוצר נשימה. נדמה שאתה בפנדו של גן עדן עלי אדמות.


לי מזכיר המקום את הנסיעה הראשונה שלי לפרובנס, העיר של ואן גוך. המקום מתאים לציוריו של הגאון. שטח גדול של עצי בראשית וטארסות אבן, המסתירות לא מעט מערות קבורה קדומים. החורף כאן שגרתי לאקלים של ארצנו. באוויר נשמעת זימרת הארץ. ארץ זבת חלב ודבש. ההיסטוריה יודעת לספר שבתקופת המרד הגדול התיישב כאן הלגיון הרומי החמישי, מקדוניקה. זהו הלגיון שהשתתף בדיכוי המרד היהודי.
בעודנו נהנים ובוהים בנוף, מגיח מבעד לצמחיה שועל צעיר יפיפה, המביט בנו בעיניים חשדניות. אבל ברגע שאני מכוון לעברו את המצלמה, נעלם לו השועל בזריזות, בין הסבך הצפוף. עטלפי פירות מעופפים פה, ברעש בעל צליל צפוף. צב מצוי קטן, העושה דרכו באטיות, צץ לפתע במורד הדרך. צץ ונעלם כלא היה. מחזה מרגש יחד עם הרעש הייחודי של מעוף העטלפים.


זוהי חלקת גן עדן קטנה, חממה לגידול חיות בר ומיני חיות נוספות.. אין יפה יותר ממראה האזור המוריק, הטובל בנוף צבעוני ושופע מים. בקהלת הוזכר האזור כמקור מים. נראה לי שפה נוצרו ונולדו שירי וסיפורי התנ"ך. יש פה מוזה פיוטית של ממש. פעם אני כינור ולפעמים אני חליל, אבל תמיד נישאר אני. אין דרך לתאר את המקום הזה, מלבד פלא הבריאה.
בעודנו בוהים במראה, קול נביחת כלבים נשמע. מלווה היא ברעש צלצולי פעמונים. בשביל מולנו מתגלה עדר עיזים, שלאחריו מופיע כלב רועים נמרץ. זה המתיישב לו באמצע השביל, חוסם ומונע כל מעבר. ממתין הוא בסבלנות לשיירת עדר הכבשים החוצה דרכו לעבר שטח המרעה הירוק. הכלב לא עוזב ומפנה את הדרך עד מעבר הכבשה האחרונה, שתעבור בביטחון את הדרך. וכמו הדרן בהצגה טובה, מופיע אחריהם רועה צאן אדיש, נער העוטה עליו מעיל דובון קרוע ומרופט, הגדול עליו בכמה מידות. בידו נושא סוג של חליל רועים פרימיטיבי, מעשה ידיו, עשוי מקני הסוף שלמרגלות מאגר המים. קרן אור שמשית, חודרת מבעד לעדר המצטופף. זהו מראה שנדמה כלקוח מציורי הציירים המפורסמים. אלו שציירו בדמיונם כבשים, דוגמת ציורי הדגל של הצייר לוקוב וקדישמן.



אנו הולכים בעקבות העדר ויורדים במעבר הפתלתל, במדרגות האבן העתיקות, המובילות למבנה העתיק של בית המרחץ. זוהי חירבת עקד, שנתגלה לפני כעשור ונשתמרה להפליא בצורתה, זה אלפיים שנים. באמונה המוסלמית הקדומה, מזהים את המקום כקדוש וטוענים שבית המרחץ העתיק, הוא למעשה מקום קבורתם של מצביאים מוסלמים גיבורים. אלו שנפטרו במגפות הדבר, שפרצו במקום לאחר כיבוש האזור ע"י צבאות האיסלם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל