חיבקתי את אחי בעניים דומעות ורצתי לאוטו עם הנעלים ביד, זה היה המאמץ שלקחתי על עצמי באותו רגע כדי שזה לא יהיה סוף העולם.

חמותי באה לשבת וכמו וירוס במחשב נולד רעיון להכין עוגה לשבת...

אפליקציה סודית חדשנית בה יהיה אפשר לנחם ישירות את הנפטר עצמו עם לשונית "הגב" ממש כמו בחיים.

במקום נופש, את הבית נשפץ ונחדש, תכניות מה להרוס הרי לא חסרו לנו.

חיפשנו יציאה ומצאנו חור של מחדד לצאת ממנו, אך נקלענו אל תוך גוף ענק של מחומצנת שיער, לבושה כביום היוולדה אשר חילקה פליירים ..

התרחקתי ממרכז מעגל הריקודים, עלו במוחי תמונות ישנות כמו בסרט, חזרתי לשולחן שתיתי את כל המים הקרים ודפדפתי בקושי בארכיון התי..

הנשמה נשארה במוסך, לפתע הרגשתי במוות קליני מין הרגשה של בטר-פלייס, הרגשתי כמו תינוק, אבל לא בא לי למות.